טוען…
טוען תוכן…
שאלההדין תלוי אם מדליקים עליו בבית ובאפשרות להשאיר את הנרות דולקים:
אם אשתו או בני ביתו מדליקים עליו בבית: הוא יוצא ידי חובה בהדלקתם, ואינו צריך ליצור לעצמו הדלקה מוקדמת שאינה עומדת בתנאי המצווה.
אם אין מדליקים עליו בבית, והוא יכול להדליק לאחר פלג המנחה ולהשאיר את הנרות דולקים עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים: בשעת הצורך אפשר להדליק מוקדם.
אם אין מדליקים עליו בבית והוא חייב לכבות את הנרות לפני שיגיע סוף שיעור ההדלקה הנדרש: אין לברך על הדלקה זו.
הסבר: ילקוט יוסף דן במפורש בחיילים שאינם יכולים להדליק בצאת הכוכבים מסיבה ביטחונית, ושאין מדליקים עליהם בבית. אם הם מדליקים לפני השקיעה אך חייבים לכבות עם רדת החשיכה, אין לברך, מפני שהנרות אינם יכולים להישאר דולקים במשך זמן המצווה הנדרש.
דוגמא: חייל בבסיס יכול להדליק בשעה מוקדמת, אבל פקודות הבטיחות מחייבות לכבות את האש לפני צאת הכוכבים. אם אין מי שמדליק עליו בבית, הוא יכול להדליק לצורך זכר המצווה אך לא יברך על הדלקה שאינה יכולה להימשך לשיעור הנדרש.
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ב סעיף א, ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ב סעיף ו.