טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףמוודאים עם החברה קדישא את מקום ושעת ההלוויה.
משתדלים שלא לעכב את הקבורה ללא צורך הלכתי מוצדק. [1]
החברה קדישא מטפלת בטהרה, בתכריכים ובהכנת הנפטר. [2]
אם הקריעה נעשית לפני ההלוויה – מבצעים אותה לפי הדינים שנתבארו ב"קריעה למעשה".
מומלץ לאבלים, כאשר נוח, להגיע בנעלי בד מתאימות. [3]
מספידים בכבוד ובאמת. [4]
אין להגזים בשבחי הנפטר. [4]
נכון לחבר את ההספד להתחזקות בתורה, במצוות ובמידות טובות. [4]
אם הנפטר ביקש שלא להספידו – יש לכבד את בקשתו, לפי פרטי הדין. [5]
משתדלים ללכת אחרי המיטה. [6]
מי שיכול משתתף בנשיאת המיטה לפי הנחיות החברה קדישא. [6]
שומרים על כובד ראש.
אם עליו לעזוב, נכון להמתין עד שמסע ההלוויה ייעלם מעיניו. [8]
פועלים לפי הוראות החברה קדישא.
אין להפריע לסדר הקבורה.
הנפטר מורד לקבר ונקבר לפי מנהג המקום.
משתתפים בכיסוי הקבר כאשר החברה קדישא מאפשרת.
לאחר סתימת הגולל מתחילים דיני האבלות. [9]
אומרים צידוק הדין וקדיש לפי המנהג, כאשר יש מניין. [10]
מסתיימת האנינות. [9]
מתחילה השבעה. [9]
אם טרם נעשתה הקריעה – מבצעים אותה לפני סעודת ההבראה. [3]
חוזרים לבית האבל.
עוברים לדיני "השבעה למעשה".
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן ח: איסור הלנת המת והחובה להזדרז בקבורה.
[2] שם, סימן מו: תכריכים וטהרת הנפטר.
[3]
[4] שם, סימן יא, סעיף א, עמ' רסה: אופן ההספד והזהירות שלא להגזים.
[5] שם, סימן יא, סעיף ו: מי שציווה שלא להספידו.
[6] שם, סימן י, סעיף ג, עמ' רלז: הליכה אחר המיטה ונשיאתה.
[7] שם, סימן י, סעיף א, עמ' רלה: מצוות ליווי המת עד הקבר ולפחות ארבע אמות.
[8] שם, סימן י, סעיף ב, עמ' רלו: המתנת המלווה עד שהמיטה נעלמת מן העין.
[9] שם, סימן טו, סעיף א, עמ' שיא: סתימת הגולל ותחילת האבלות.
[10] שם, סימן נה, סעיף ז; סימן ל, סעיף כ: צידוק הדין וקדיש ליד הקבר וחובת מניין לקדיש.