ט | ליל חג הסוכות | מצוות האכילה הראשונה בסוכה
16.9.2026הלכהזמן קריאה · 3 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהכאשר נכנס האדם לסוכה טוב שיכוון שהקב"ה ציווה אותנו לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שבהם הקיף את ישראל במדבר [1].
לפני אכילת הכזית בלילה הראשון יכוון שהוא מקיים מצוות עשה מן התורה של ישיבה ואכילה בסוכה [2].
בדיעבד, אם לא חשב במפורש על ענני הכבוד אלא ידע שהוא יושב בסוכה לשם המצווה – יצא ידי חובתו.
גם אם לא אמר בפיו שום נוסח, עצם העובדה שהלך לסוכה כדי לקיים את המצווה נחשבת ככוונת מצווה [3].
מנהג ישראל לומר בכל לילה את נוסח הזמנת האושפיזין.
בלילה הראשון מזמינים את האושפיזין ולאחר מכן עושים את הקידוש.
אין אמירת האושפיזין מעכבת את מצוות הסוכה, והיא מנהג קדוש ולא תנאי לכשרות המצווה [4].
בלילה הראשון של חג הסוכות יש חיוב מן התורה לאכול לפחות כזית פת בסוכה [5].
ראוי לאכול את הכזית ברציפות ובזמן הראוי לאכילת פרס.
את הכזית יש לאכול לאחר צאת הכוכבים, מפני שמצוות הלילה הראשון מתחילה בלילה [6].
אם אדם לא אכל כזית בסוכה במשך כל הלילה, אין למצווה זו תשלומין ביום שלמחרת [7].
עיקר החיוב הוא בכזית פת.
מי שיכול ראוי לאכול שיעור ברור שאינו מעורר ספק, ולא להסתפק בפירורים מועטים.
כיוון שמדובר במצווה מן התורה, ראוי להקפיד במיוחד בלילה הראשון.
בקידוש ליל חג הסוכות מברכים על היין, מקדשים על היום, מברכים "לישב בסוכה", ולאחר מכן מברכים "שהחיינו", לפי מנהג הספרדים [8].
ברכת "שהחיינו" שבקידוש פוטרת גם את קדושת החג וגם את מצוות הסוכה.
למנהג הספרדים מקדשים מעומד, ולאחר ברכת "לישב בסוכה" יושבים ומברכים "שהחיינו", בהתאם למנהג שהובא בפוסקי הספרדים [9].
אם התחיל לאכול ושכח לברך "לישב בסוכה", כל עוד הוא עדיין בתוך הסעודה – יברך כאשר נזכר.
אין צורך שיאכל לאחר הברכה דווקא עוד יותר מכביצה פת; כל עוד הסעודה נמשכת והוא עדיין אוכל תבשילים, פירות או שותה כחלק מן הסעודה, רשאי לברך [10].
אם כבר סיים את הסעודה לגמרי – אינו מברך עוד על אותה סעודה.
אין לאכול כאשר ראשו ורוב גופו בתוך הסוכה אך השולחן נמצא מחוץ לסוכה, מחשש שיימשך אחר שולחנו.
בלילה הראשון, אם אכל כך את הכזית – עליו לחזור ולאכול כזית כאשר הוא והשולחן במקום הכשר בסוכה [11].
[1]. ילקוט יוסף, סימן תרלט, חזון עובדיה – סוכות, עמ' צז.
[2]. הליכות עולם ח"ב, עמ' ערה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' צז.
[3]. ילקוט יוסף, סימן תרלט.
[5]. ילקוט יוסף מועדים, סימן תרלט, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קא–קי.
[6]. חזון עובדיה – סוכות, דיני ליל חג הסוכות.
[7]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קי.
[8]. ילקוט יוסף, דיני ליל סוכות, חזון עובדיה – סוכות.
[9]. ילקוט יוסף, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, על פי החיד"א במורה באצבע.
[10]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמה, הליכות עולם ח"ב, עמ' ער, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעח.
[11]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעא–קצ.