טוען…
טוען תוכן…
הלכהבשאר ימי חג הסוכות, מלבד הלילה הראשון, אין חובה על האדם לאכול פת. אולם אם הוא רוצה לאכול פת בשיעור של יותר מכביצה – חייב לאכול אותה בסוכה [1].
שיעור כביצה לפי השיעורים המובאים בילקוט יוסף הוא כ־54 גרם. למעשה נכון שלא לצמצם בדיוק לשיעור זה: מי שרוצה לאכול מחוץ לסוכה יאכל פחות מכ־50 גרם פת, ומי שרוצה להתחייב בסוכה ובברכה יאכל כ־60 גרם ומעלה [2].
מי שאוכל פחות מכביצה פת רשאי מעיקר הדין לאכול מחוץ לסוכה [3].
גם בשבת וביום טוב, מעיקר הדין מותר לאכול פחות מכביצה פת מחוץ לסוכה, ואין אומרים שכל אכילת פת בשבת ויום טוב נחשבת אכילת קבע [4].
פירות וירקות מותר לאכול מחוץ לסוכה, אפילו אם אוכל מהם כמות גדולה [5].
וכן אורז, בשר, דגים, גבינה, ביצים ושאר מאכלים שאינם מחמשת מיני דגן – מעיקר הדין מותר לאוכלם מחוץ לסוכה, אפילו אם האדם קובע עליהם את סעודתו ושבע מהם [6].
מי שמחמיר לאכול גם מאכלים אלו בסוכה – תבוא עליו ברכה, אבל אין לברך על כך "לישב בסוכה" [7].
מים, תה, קפה, חלב, מיץ ושאר משקאות ניתן לשתות מחוץ לסוכה, אפילו בכמות גדולה [8].
גם יין, בירה ושאר משקאות חריפים פטורים מן הסוכה מעיקר הדין, אף שהמחמיר לשתותם בסוכה תבוא עליו ברכה [9].
אין לברך "לישב בסוכה" על שתייה בלבד.
כאשר אדם נמצא באמצע סעודת קבע שחייבת בסוכה, כל מה שהוא אוכל ושותה במסגרת אותה סעודה נגרר אחר הסעודה.
לכן באמצע סעודת קבע אסור לצאת מן הסוכה ולשתות אפילו מים מחוץ לה [10].
גם אם לקח מאכל לפיו בתוך הסוכה ויצא החוצה כשהוא עדיין לועס, אין להמשיך את האכילה בחוץ, אלא עליו לחזור לסוכה [11].
[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלב.
[2]. ילקוט יוסף, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, סעיף יד.
[3]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלב.
[4].
[5]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלח.
[6]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמב–קמג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלב–קלח.
[7]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלח, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמג.
[8]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלח.
[9]. ילקוט יוסף, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, סעיף כג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלח.
[10]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמג, הליכות עולם ח"ב, עמ' רעא.
[11]. ילקוט יוסף, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, סעיף כ.