כ | דין מצטער בסוכה

הכלל – "מצטער פטור מן הסוכה"

מי שהשהייה בסוכה גורמת לו צער משמעותי פטור מן הסוכה, משום שנאמר "בסוכות תשבו", ודרשו חז"ל – תשבו כעין תדורו. כשם שאדם אינו נשאר בבית במקום שגורם לו צער חריג, כך אינו חייב להישאר בסוכה במצב כזה [1].

הפטור של מצטער שייך גם בלילה הראשון [2].

לא כל אי־נוחות נחשבת צער

אין אדם יכול לפטור את עצמו מן הסוכה משום כל אי־נוחות קטנה.

הצער צריך להיות מסוג שרוב בני האדם היו מצטערים ממנו, או שלפחות אנשים בעלי רגישות דומה לשלו היו מצטערים ממנו [3].

צריך שהיציאה תסיר את הצער

אדם אינו נחשב מצטער הפטור מן הסוכה אם גם לאחר שייצא מן הסוכה ימשיך לסבול מאותו צער.

הפטור נאמר כאשר המעבר מן הסוכה לבית או למקום אחר אכן מסיר או מקל משמעותית את הצער [4].

יתושים, זבובים וריח רע

מי שסובל בסוכה מזבובים, יתושים, ריח רע או רוח חזקה הגורמים לו צער ממשי – רשאי לצאת מן הסוכה [5].

קור

במזג אוויר קר צריך ללבוש בגדים חמים ולהשתמש באמצעים סבירים כדי שיוכל לקיים את המצווה.

אם לאחר שלבש בגדים חמים עדיין הוא מצטער מן הקור, הוא פטור מן הסוכה [6].

אין לברך "לישב בסוכה" כאשר האדם נמצא במצב שבו הוא פטור מן הסוכה מחמת צער.

כבו הנרות ונשאר בחושך

אם בליל שבת כבו הנרות בסוכה ונשארה הסוכה חשוכה באופן שקשה לאכול בה, הוא רשאי לעבור לבית ולאכול שם.

אם אפשר לעבור לסוכת חבר סמוכה ללא טרחה גדולה – נכון לעשות כן, ובמיוחד בלילה הראשון [7].

מקורות והערות

[1]. ילקוט יוסף, דין מצטער שפטור מן הסוכה, סעיף ו, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קנב.

[2]. ילקוט יוסף, שם, הליכות עולם ח"ב, עמ' רפח.

[3]. ילקוט יוסף, דין השינה בסוכה, סעיף טו.

[4]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' ר, ילקוט יוסף, דין השינה בסוכה, סעיף יז.

[5]. ילקוט יוסף, דין מצטער שפטור מן הסוכה, סעיף יט.

[6].