טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה קצרה:
לא. אם החוב הוא 500 ₪, אין לתת למלווה 510 ₪ כדי שיישארו אצלו 10 ₪ נוספים.
הסבר:
השולחן ערוך פוסק שאפילו כאשר לא סיכמו מראש על ריבית, ואם הלווה עצמו מחליט בשעת הפירעון להחזיר יותר ממה שלווה, אסור לקבל את התוספת.
גם סכום קטן נחשב תוספת. העובדה שלא נוח ללווה לחפש עודף אינה הופכת את התוספת למותרת.
לכן אם חייבים 500 ₪ ויש רק שטרות שמסתכמים ב-510 ₪, יש למצוא דרך להחזיר את הסכום המדויק, לקבל עודף, להעביר את הסכום המדויק באמצעי תשלום אחר, או להשאיר את ה-10 ₪ כחוב של המלווה כלפי הלווה ולא כמתנה.
במאגר "ברית פנחס" מובא מקרה דומה שבו אדם היה חייב לחברו 5 ₪ והחזיר לו 10 ₪ משום שלא היה לו סכום מדויק. נפסק שם שיש בכך איסור, מפני שבאותו שלב מחזיר הכסף הוא הלווה, וכל תוספת שהוא נותן על חובו היא ריבית.
דוגמה:
שמעון חייב לראובן 500 ₪ ויש בידו רק 510 ₪. הוא אומר: "קח 510 ותשאיר אצלך את העשרה, זה לא שווה את הטרחה". הדבר אסור.
אם ראובן לוקח את 510 ₪ ומחזיר לשמעון 10 ₪, אין בעיה.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, ד, בית ההוראה לענייני ריבית "ברית פנחס", שו"ת "להחזיר ללוה יותר עודף ממה שחייב".