מסירה

האופן השני של פרסום גנות לתועלת הוא כשהכוונה לסייע למי שנפגע מהתנהגותו של האדם שעליו מדובר.

אם ראה אדם במו עיניו כיצד יהודי גורם נזק כספי, או אחר לזולתו, ומגמתו היא לדאוג לפיצוי עבור הנפגע, הרי זו מטרה לתועלת ועל כן מותר לו לספר את שהתרחש. לאחר שווידא שהפרטים נכונים, ולאחר שדיבור עם המזיק והוכיחו, עליו להביא בחשבון מה תהיינה התוצאות של סיפור הענין והאם על פי הדין מותר לו לעשות זאת.

בחברה תרבותית, הדרך הישרה לטיפול במעשה פשע הוא להודיע לשלטונות. אולם, מסירת יהודי לשלטונות חילוניים עלולה להביא לענישה שאינה מגיעה לו על פי דין תורה. לדוגמא, מאסר בכלא אינו אמצעי מקובל בדין תורה כעונש בדיני ממונות. מסירת מידע העלול להוביל לכליאתו של יהודי יכולה להיחשב כמלשינות. אך ורק אם ברור שפלוני מהווה סכנה לציבור, מותר לדבר עליו כדי להגן על הזולת מפני פגיעתו. ענינים אלו מורכבים ורגישים עד מאוד ולפיכך נדרשת בהם התיעצות עם גורם הלכתי מוסמך.