מתי מדליקים נרות חנוכה?
6.10.2026הלכהזמן קריאה · 5 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהלפי מנהג הספרדים ופסקי מרן הרב עובדיה יוסף, זמן הדלקת נרות חנוכה לכתחילה הוא בצאת הכוכבים, בערך כרבע שעה לאחר שקיעת החמה. כדאי להכין את החנוכייה, השמן והפתילות עוד קודם לכן, כדי שכאשר יגיע הזמן יהיה אפשר להדליק בלי עיכובים [1].
חז״ל קבעו את זמן ההדלקה „משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק” [2]. מרן השולחן ערוך פוסק שאין להקדים או לאחר את ההדלקה ללא צורך, ולפי פסיקת ילקוט יוסף לספרדים מדליקים בצאת הכוכבים [1]. [3].
לכן הסדר הפשוט הוא להכין מראש את החנוכייה, וכשמגיע צאת הכוכבים לברך ולהדליק.
בשעת ההדלקה צריך שיהיה בנרות מספיק שמן, או שנרות השעווה יהיו גדולים מספיק, כדי לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים [1].
הדבר צריך להיות מסודר כבר לפני ההדלקה, משום שהכלל הוא „הדלקה עושה מצווה”. כלומר, מצב הנרות בזמן ההדלקה הוא שקובע, ולכן אין להדליק נר שאין בו שיעור מספיק מתוך כוונה להוסיף שמן אחר כך [4].
מי שלא הדליק בצאת הכוכבים לא הפסיד את המצווה. לפי ילקוט יוסף, אפשר להדליק בברכה במשך כל הלילה, כל עוד לא עלה עמוד השחר [1].
לכן אדם שחזר לביתו מאוחר עדיין מדליק. גם אם עבר זמן רב מאז צאת הכוכבים, אין אומרים שכבר אין טעם בהדלקה.
לכתחילה, כמובן, עדיף שלא לדחות את המצווה ולהדליק בזמן.
גם מי שהגיע לביתו סמוך מאוד לסוף הלילה עדיין יכול להדליק בברכה, כל עוד לא עלה עמוד השחר. ילקוט יוסף מביא במפורש שגם מי שהגיע כעשרים דקות לפני עלות השחר מדליק בברכה, אף שאין לפניו עוד חצי שעה מלאה של לילה [1].
אם כבר עלה עמוד השחר והוא עדיין לא הדליק, ידליק אז בלי ברכה [1].
אם עבר היום כולו, אין תשלומין להדלקה שהוחמצה. בלילה הבא ממשיכים כמספר הנרות של אותו לילה, כמו כולם.
לכתחילה לא. זמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים.
אם יש צורך אמיתי ואדם יודע שלא יוכל להדליק בזמן, מרן השולחן ערוך מתיר להדליק מפלג המנחה ואילך, בתנאי שייתן בנרות מספיק שמן כדי שימשיכו לדלוק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים [3].
זו אפשרות למצבי צורך, ולא הזמן הרגיל להדלקה.
בערב שבת הדין שונה, מפני שאי אפשר להדליק לאחר כניסת השבת. את סדר ערב שבת חנוכה נביא בפרק נפרד.
אם האישה נמצאת בבית ויכולה להדליק, אין צורך לדחות את ההדלקה לשעה מאוחרת רק כדי שהבעל ידליק בעצמו. ילקוט יוסף פוסק שבמקרה שבו הבעל עתיד לחזור מאוחר, כגון מי שסוגר את חנותו בשעה מאוחרת, עדיף שאשתו תדליק בבית בזמן ותוציא אותו ידי חובה [5].
זהו יישום חשוב של הכלל שלמדנו בפרק הקודם, האישה חייבת בנר חנוכה ויכולה להוציא את בעלה ואת בני הבית ידי חובה.
אין להתחיל סעודת קבע בחצי השעה שלפני זמן ההדלקה. לפי ילקוט יוסף, האיסור הוא באכילה של יותר מכביצה פת או עוגה. אכילה מועטת יותר, פירות ושתייה מותרות [1].
המטרה פשוטה, שלא יתחיל האדם בסעודה, יימשך בה וידחה את ההדלקה מעבר לזמן הראוי.
לאישה שבעלה הוא המדליק יש פרטים נוספים בדין זה, ובמקום הצורך יש לה על מה לסמוך לאכול לפני שהבעל מגיע. את המקרה הזה נפרט בשאלות המעשיות ולא נעמיס אותו על סדר ההדלקה הרגיל [1].
כאשר מגיע זמן ההדלקה, אין להתחיל עיסוקים שעלולים לגרום לדחיית המצווה. גם מי שלומד תורה צריך לסדר את לימודו כך שיוכל לקיים את ההדלקה בזמן [1].
בשיעור תורה של רבים יש מקרים שבהם הפסקת השיעור עלולה לגרום לכך שהמשתתפים לא יחזרו ללימוד, ולכך יש דין מיוחד. גם מצבים של כולל, עבודה קבועה ומשמרות יקבלו התייחסות נפרדת בהמשך.
אם אדם הגיע לביתו מאוחר וכעת עומדות לפניו גם תפילת ערבית וגם הדלקת נרות חנוכה, ילקוט יוסף פוסק שיתפלל תחילה ערבית ואחר כך ידליק. ערבית קודמת משום שהיא תדירה, ויש בה גם קריאת שמע של ערבית [6].
אין פירוש הדבר שצריך בכל ערב לדחות את ההדלקה כדי להתפלל ערבית בשעה מאוחרת. הדין נאמר כאשר שתי המצוות כבר עומדות לפני האדם באותו זמן.
עוד לפני צאת הכוכבים מכינים את החנוכייה, השמן או הנרות והפתילות.
בצאת הכוכבים מדליקים.
דואגים מראש שהנרות יוכלו לדלוק לפחות חצי שעה.
אם לא הדליקו בזמן, מדליקים בהמשך הלילה בברכה.
אם הגיע עמוד השחר ולא הודלקו הנרות, מדליקים בלי ברכה.
אם ידוע מראש שבעל הבית יחזור מאוחר ויש מי שיכול להדליק עבור הבית בזמן, אין צורך לדחות את המצווה ללא סיבה.
הזמן הטוב ביותר להדלקה הוא צאת הכוכבים. לא צריך להילחץ אם מסיבה כלשהי הזמן חלף, עדיין אפשר לקיים את המצווה במשך הלילה. מצד שני, העובדה שאפשר להדליק מאוחר אינה סיבה להפוך זאת להרגל.
המטרה היא פשוטה, להכין הכול מראש, להגיע לזמן ההדלקה כשהחנוכייה מוכנה, ולהדליק בזמן ובנחת.
[1]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ב, בדיני זמן ההדלקה, שיעור ההדלקה, אכילה, מלאכה והדלקה במשך הלילה.
[2]. תלמוד בבלי, שבת כא ע״ב, „מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק”.
[3]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ב סעיפים א–ב.
[4]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ה סעיף ב, ילקוט יוסף, סימן תרע״ה, בדין „הדלקה עושה מצווה”.
[5]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ב, בדין בעל חנות החוזר לביתו מאוחר.
[6]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ב, בדין קדימת תפילת ערבית להדלקה כאשר שתיהן עומדות לפניו.