מתן עצה

הכללים דלעיל מתייחסים ליוזמתו של אדם להציע שידוך , מקום עבודה או שותפות עסקית, ההלכה רואה באדם כזה נותן עצה ,ודורשת ממנו שלא להציע הצעה שיש מקום לחשוש שלא תהיה לטובת מי מן הצדדים.

כללים דומים חלים על מי שלא העלה את ההצעה, אבל אחד מן הצדדים פונה אליו ומבקש את עצתו. גם עליו נאסר לתת עצה שאינה הוגנת לצדדים המעורבים. למעשה , אחריותו אפילו גדולה יותר מזו של השדכן ,בעוד שהשדכן רק מציע את השידוך, הרי היועץ לרוב מביע דעה על הצעה ההתקשרות ודעתו עשויה להשפיע ביותר על החלטתו הסופית של אותו צד.

אין להתייחס בקלות לנושא של מתן עצות , אדם אינו מדריך אחרים אלא אם כן הוא מאמין שהוא מבין את המצבלאשורו ויש לו את ההבנה וניסיון החיים הנדרשים כדי להדריך את הפונה אליו. לעולם אל יעודד אדם הצעת שידוך שאין לו כל ידיעה בו אך ורק כדי לראות שפלוני "סוף סוף מתחתן". מותר לעודד שידוך רק כאשר מאמינים בכנות שההצעה היא לטובת שני הצדדים.

לפיכך, בעוד שמחויבותו הקודמת של היועץ היא כלפי אותו צד הנועץ בו, אסור לו לדרבן שידוך כשידוע לו בוודאות  שהשידוך יהיה לרעת הצד השני. יהיה בכך משום דיבור לשון הרע באופן של דיבור מן הסוג הגורם נזק לזולת