טוען…
טוען תוכן…
מאמר"פסיק רישיה" הוא אחד המושגים המרכזיים בהלכות שבת.
הכוונה למצב שבו אדם עושה פעולה מסוימת ואינו מתכוון למלאכה האסורה הנלווית אליה, אך המלאכה תתרחש בוודאות כתוצאה מן הפעולה [1].
במקרה כזה אין די באמירה: "לא התכוונתי".
חז"ל השתמשו בדוגמה של אדם החותך את ראשו של בעל חיים ואומר שאינו מתכוון להמיתו.
אין אפשרות לנתק בין הפעולה לבין התוצאה.
כאשר חותכים את הראש — בעל החיים ימות בוודאות.
מכאן הביטוי "פסיק רישיה" [1].
זהו ההבדל המרכזי:
בדבר שאינו מתכוון — התוצאה האסורה אפשרית.
בפסיק רישיה — התוצאה האסורה ודאית.
אם אדם גורר כיסא וייתכן שייווצר חריץ — דבר שאינו מתכוון.
אם ברור שהכיסא יחרוץ את הקרקע — פסיק רישיה.
ילקוט יוסף פוסק שאם פתיחת דלת המקרר גורמת בוודאות להדלקת המנורה שבתוכו — אסור לפתוח את המקרר בשבת [2].
אף שהאדם אינו מעוניין בהדלקת המנורה אלא רק להוציא אוכל, ההדלקה היא תוצאה הכרחית מן הפתיחה.
אם המלאכה נעשית ברוב הפעמים אך לא בוודאות — אין זה פסיק רישיה גמור [3].
לכן לא מספיק לומר שהתוצאה "כנראה תקרה".
השאלה היא האם היא מוכרחה להתרחש.
כאשר התוצאה הוודאית גם מועילה ונוחה לאדם, חומרת הדין ברורה יותר.
האדם אמנם אינו עושה את הפעולה הראשית לשם המלאכה האסורה, אך הוא נהנה מן התוצאה שנוצרת בהכרח.
כאשר התוצאה הוודאית אינה רצויה לאדם, הדין מורכב יותר ותלוי בין היתר בדרגת האיסור של המלאכה.
אין להשתמש במושג "לא נוח לי" כהיתר כללי.
בכל מקרה מעשי צריך לבדוק את הדין של אותה מלאכה.
בפסיק רישיה האדם אינו מתכוון לעשות את המלאכה האסורה.
במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא כן מתכוון למעשה המלאכה, אלא שזקוק לו למטרה אחרת.
העיקרון של פסיק רישיה חשוב במיוחד בעולם המודרני.
פתיחת דלת, מעבר במקום מסוים או שימוש במכשיר עלולים להפעיל מערכת אחרת באופן אוטומטי.
אם ההפעלה היא תוצאה ודאית של פעולת האדם, אין די בכך שהוא אינו מעוניין בה.
את דיני החיישנים והחשמל עצמם נלמד בהמשך ב"הלכה למעשה".
לפני פעולה שעלולה לגרום לתוצאה אסורה, צריך לשאול:
האם התוצאה רק אפשרית?
או שהיא תתרחש בכל פעם?
זו לעיתים כל ההבחנה בין "דבר שאינו מתכוון" המותר לבין "פסיק רישיה" האסור.
תוצאה אפשרית שאינך מתכוון אליה — עשויה להיות מותרת משום דבר שאינו מתכוון.
תוצאה אסורה שתתרחש בוודאות — פסיק רישיה.
האמירה "לא התכוונתי" אינה מועילה כאשר התוצאה הכרחית.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' רכז — הגדרת פסיק רישיה.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' רכט — מקרר שמנורתו נדלקת עם פתיחת הדלת.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ה — כאשר המלאכה נעשית רק על פי רוב ואינה ודאית, אין זה פסיק רישיה.