פרק ב | ריבית בהלוואות בין אנשים | למעשה11. הלוואה בין חברים
דיני ריבית חלים גם על הלוואה פשוטה בין שני חברים.
אין צורך שהמלווה יהיה בנק או עסק. אם ראובן מלווה לשמעון כסף, אסור לקבוע ששמעון יחזיר יותר בגלל הזמן שבו השתמש בכסף.
מקורות: ויקרא כה, לו–לז, רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד, א, שולחן ערוך יו"ד קס, א.
12. הלוואה בין בני משפחה
גם בין אחים, הורים וילדים, קרובי משפחה וחברים קרובים קיימים דיני ריבית.
הקרבה המשפחתית אינה יוצרת היתר לתת או לקבל תוספת על ההלוואה.
מקורות: ויקרא כה, לו–לז, שולחן ערוך יו"ד קס, א.
13. „אני אחזיר לך קצת יותר”
#ריבית#הלכות ריבית
לתוכן הקודםאהבתישמירה למועדפיםסימון כנקראשיתוף בוואטסאפהעתקת קישורהורדה כ-PDFהדפסה לתוכן הבא אם אדם אומר לחברו: „תלווה לי 5,000 ₪, ואני אחזיר לך 5,200 ₪”, מדובר בתוספת שנקבעה מחמת ההלוואה.
אין הבדל אם קוראים לתוספת „ריבית”, „מתנה”, „תודה” או כל שם אחר. מה שקובע הוא מהות העסקה.
מקורות: רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד, א, שולחן ערוך יו"ד קס, א, שולחן ערוך יו"ד קסא.
14. הלווה רוצה להוסיף מעצמו
גם אם המלווה מעולם לא ביקש תוספת, אין הדבר מתיר ללווה להוסיף כסף בפירעון כאשר התוספת ניתנת מחמת ההלוואה.
השולחן ערוך מביא במפורש שגם כאשר הלווה נותן יותר בשעת הפירעון, אף שלא סיכמו על כך מראש, הדבר אסור.
מקורות: טור יו"ד קס, שולחן ערוך יו"ד קס, ד.
15. מתנה לאחר פירעון ההלוואה
לאחר שההלוואה נפרעה, אין לתת למלווה מתנה מיוחדת בגלל ההלוואה.
עם זאת, כאשר מדובר במתנה רגילה שאינה ניתנת מחמת ההלוואה, יש לבחון את הנסיבות. לכן אין לקבוע שכל מתנה לאחר פירעון אסורה.
מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, ו.
16. מתנה קטנה
גם תוספת קטנה מאוד יכולה להיות ריבית אם היא ניתנת מחמת ההלוואה.
אין שיעור מינימלי שמאפשר לאדם לומר: „זו רק מתנה קטנה ולכן אין בכך כלום”.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, א–ו, שולחן ערוך יו"ד קסא, א.
17. שירות תמורת הלוואה
אסור להתנות הלוואה בכך שהלווה יעשה למלווה שירות או טובה.
לדוגמה: „אני אלווה לך 10,000 ₪, בתנאי שתסיע אותי לעבודה במשך חודש”.
הבעיה קיימת גם כאשר השירות אינו כסף אלא עבודה או טובת הנאה.
מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, ו–יב.
18. עבודה תמורת עבודה
גם כאשר מדובר בהחלפת עבודות ולא בכסף, קיימים דינים של ריבית במקרים מסוימים.
לדוגמה, חז"ל דנו באדם שאומר לחברו: „נכש עמי ואנכש עמך”, כאשר יש משמעות לזמן שבו נעשית כל עבודה.
לכן אין להניח שכל החלפת עבודה בין שני אנשים מותרת בכל אופן.
מקורות: בבא מציעא עה ע"א, שולחן ערוך יו"ד קס, ט.
19. טובה עבור המלווה אצל אדם אחר
טובת ההנאה אינה חייבת להגיע ישירות לידיו של המלווה.
אם הלווה מתחייב לעשות דבר עבור אדם אחר לטובת המלווה, יש לבחון זאת מדיני ריבית.
לדוגמה: „אלווה לך, ובתמורה תיתן תרומה לעמותה שאני רוצה לתמוך בה”.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, יד–טו, רמב"ם הלכות מלווה ולווה ה.
20. תרומה במקום מתנה
אין להפוך מתנה או טובת הנאה לתרומה לגוף שלישי ולחשוב שבכך נעלמה שאלת הריבית.
אם התרומה היא תנאי או תמורה לכך שהמלווה מעמיד את כספו, יש לברר את הדבר מבחינה הלכתית.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, יד–טו.
הלכות ריבית - מדריך מעשיפרק יז | חברות בע"מ