פרק ה | קנסות ואיחורים

34. קנס על איחור בתשלום

קנס על איחור בתשלום הוא נושא חשוב מאוד בדיני ריבית.

כאשר החוב כבר קיים, וכל יום או חודש של איחור גורם להגדלת הסכום, יש לברר האם התוספת היא למעשה תשלום עבור המתנת המעות.

בית הוראה ברית פנחס עוסק בנושא זה במסגרת שיעור „קנסות – האם זה ריבית”.

מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד, ברית פנחס – „קנסות האם זה ריבית”.

35. „100 ₪ לכל חודש איחור”

אם אדם חייב 10,000 ₪ ונקבע שאם לא ישלם בזמן יתווספו 100 ₪ עבור כל חודש איחור, התוספת תלויה במשך הזמן.

לכן יש כאן שאלה של ריבית, ואין להתיר את הדבר רק מפני שקראו לתשלום „קנס”.

מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, יד–יז, רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד.

36. קנס שאינו תלוי בזמן

קנס שאינו גדל לפי משך האיחור אינו בהכרח ריבית.

לדוגמה, יש מקרים שבהם אדם התחייב סכום מסוים עבור הפרת תנאי או ביטול עסקה. במקרה כזה צריך לבדוק את מהות ההתחייבות ולא רק את השם „קנס”.

מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, שולחן ערוך יו"ד קעז.

37. קנס על ביטול עסקה

קנס שנקבע מראש במקרה של ביטול עסקה אינו בהכרח ריבית.

הדין תלוי בשאלה אם מדובר בפיצוי על הפרת התחייבות או בתשלום נוסף עבור הארכת זמן של חוב.

מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, שולחן ערוך יו"ד קעג–קעז.

38. פיצוי על נזק

כאשר אדם משלם פיצוי עבור נזק ממשי או הפרת התחייבות, אין לומר אוטומטית שמדובר בריבית.

אולם אם מכנים תוספת „פיצוי” כאשר בפועל היא מחושבת לפי הזמן שבו החוב לא שולם, יש לברר את הדבר היטב.

מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד.