צדקה על ידי גבאי צדקה

תשובה

הסדר הנכון לתת צדקה דרך גבאֵי צדקה חכמים והגונים (עיין שו”ע יו”ד רמט, ז; רנז, א-ב). מפני שמי שאינו יודע כיצד לעזור לעניים עלול בלי כוונה להעמיק את מצוקתם, מפני שבמקום לעודדם לעבוד, ירגילם להעדיף את הכסף הקל שבא מהצדקה על פני הכסף הקשה שבא מעבודה. אבל באמת לא ייטב לו מכך, להפך, הוא יהיה שפל בעיני עצמו ובעיני משפחתו. קיום שכזה ישפיע לרעה עליו, ועלול לפתח אצל ילדיו אופי מקולקל.

ומי שאינו מכיר היטב את העני, יכול לטעות בעני שאינו הגון, שמבקש נדבות מפני שהוא מכור להימורים או סמים או אלכוהול. ומי שנותן צדקה לעניים שאינם הגונים אין בידו שכר מצווה (ב”ק טז, ב).

אבל גבאי צדקה חכמים והגונים יודעים כיצד לעזור באופן יעיל לעניים הגונים. פעמים שהגבאי צריך להתנות את מתן הצדקה בזה שהעני יעבוד, ועל כל שקל שירוויח יוסיפו לו עוד שקל. לפעמים צריכים למצוא לו עבודה, שהמעסיק מוכן לשלם עבורה סך של אלפיים ש”ח לחודש, ויוסיפו לו בלא שידע עוד אלפיים ש”ח מכספי צדקה, כדי שהוא ומשפחתו יחשבו, שהוא זה שמפרנס בעבודתו המסורה את המשפחה. כך יעזרו גם לקיומו החומרי וגם למעמדו המוסרי בעיני עצמו ומשפחתו.

וגם כאשר מדובר באדם שאינו מסוגל כלל לעבוד וצורכי משפחתו מרובים, וצריך לסייע לו באופן שוטף בצדקה, מכל מקום גבאי הצדקה צריכים להשגיח שהצדקה שהם נותנים לו תנוצל כראוי, למזון ולבוש, וחינוך הילדים לתורה ודרך ארץ. ולא לקניית מותרות או הימורים או משקאות חריפים. במקרים שיש חשש שהכסף ילך לצרכים מיותרים או שליליים, אסור לתת לו כסף אלא רק מצרכים.

ואם יש עני שצריך לעזור לו, אבל מפני רגישותו המוסרית אינו מעוניין לקבל עזרה, צריכים לפייסו בדברים, ולומר לו שהכל מן השמיים, וגלגל חוזר בעולם, ואילו הוא היה עשיר, ודאי היה עוזר לחבריו, ועל כן כשהוא עני, עליו לקבל צדקה ולהתבונן בצדדים היפים שבחייו ולשמוח בהם, ולדעת שהכל לטובה.

כללו של דבר: נכון לתת את הצדקה דרך אנשים חכמים והגונים, שיודעים כיצד לעזור לעניים, והם גבאי הצדקה. וגם לכך רמזו חכמים, באומרם: “עניי עירך קודמים”. בנוסף לכך שהחובה המוסרית כלפי הקרובים קודמת, עניי העיר מוכרים, וניתן לעזור להם באופן נכון יותר.

כאשר אפשר, טוב שגבאי הצדקה יעבדו בשיתוף פעולה מלא עם אנשי החינוך ועובדי מחלקת הרווחה, כך יוכלו ביחד, עם המשאבים הממלכתיים והמקומיים, לעזור באופן היעיל ביותר לעניים. אולם חובה לציין, כי למרבה הצער, פעמים שעובדי הרווחה אינם מבינים כראוי את מלאכתם, או שאינם מכירים היטב את הנזקקים לשירותיהם, או שאינם חרוצים דיים לשתף פעולה עם הכוחות שבשטח. ואזי אין ברירה אלא לפעול באופן המיטבי עם הכוחות שבקהילה, תוך תקווה שעובדי הרווחה לא יפריעו.