"שֵׂיבָה" - שְׁתִיקָה יָפֶה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה

בַּסֵּפֶר "שְׁתִיקָה מְחַיָּה" מוּבָא:

כָּתַב בַּסֵּפֶר "שַׁי לַמּוֹרָא" (דַּף כו): "שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מִדֶּעבֶּרעצִין שְׁלִיטָ"א, שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם אָבִיו, הַגָּאַבַ"ד נֵייהִיזֶעל זַצַ"ל בַּעַל הַ'מְּלִיצִי אֵשׁ' מַה שֶּׁאֵרַע אֶצְלוֹ: פַּעַם אַחַת הוּא הָיָה דּוֹרֵשׁ דְּרָשָׁה בִּפְנֵי הַצִּבּוּר, וּבְתוֹךְ הַדְּבָרִים אָמַר דִּבְרֵי תּוֹכָחָה עַל חֹמֶר אִסּוּר שִׂיחָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הוּא אָמַר רֶמֶז כִּי תֵּבַת "שֵׂיבָה" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כְּלוֹמַר: בִּזְכוּת שְׁתִיקָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, יִזְכֶּה הָאָדָם לַאֲרִיכוּת יָמִים וּלְשֵׂיבָה טוֹבָה.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת, אַחֲרֵי דְּרָשַׁת הָרַב, נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר, מֵאַחַר שֶׁאַחַד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים חָלַם שֶׁהוּא חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהוּא מוּבָא לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְדָנִים אוֹתוֹ אִם יָמוּת אוֹ יִחְיֶה. כִּרְאוֹתוֹ שֶׁפֶּסַע בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת, הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: 'הַיּוֹם הָרַב דָּרַשׁ וְהִזְהִיר עַל אִסּוּר שִׂיחָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּמַדּוּעַ שָׁמַעְתָּ וְלֹא לָקַחְתָּ מוּסָר, וַעֲדַיִן הִנְּךָ עוֹמֵד בְּמִרְדְּךָ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה? וַהֲרֵי שָׁמַעְתָּ וְיָדַעְתָּ מַה שֶּׁאָמַר הָרַב, שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹתֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת זוֹכֶה לְשֵׂיבָה טוֹבָה?' וְהִתְנַפֵּל לִפְנֵיהֶם וְהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְכִסְלוֹ, וְיִזָּהֵר מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְכָךְ הָיָה, שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה הָיָה נִזְהָר מְאֹד מִשִּׁיחָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ".