טוען…
טוען תוכן…
שאלההדין מתחלק לכמה מצבים:
בלילה הראשון, אם כבר הודלק הנר היחיד:
אין לברך עוד „להדליק נר חנוכה”. אם נזכרת בתוך חצי השעה הראשונה והנר עדיין דולק, מברכים „שעשה נסים” וגם „שהחיינו”.
מהלילה השני ואילך, אם עדיין נשאר לפחות נר אחד מנרות ההידור להדליק:
מברכים „להדליק נר חנוכה” ו„שעשה נסים”, וממשיכים בהדלקה. אם עדיין לא בירכת „שהחיינו” באחד הלילות הקודמים, מברכים גם „שהחיינו”.
אם כבר הודלקו כל נרות אותו לילה:
אין לברך עוד „להדליק נר חנוכה”, אפילו אם נזכרת מיד לאחר סיום ההדלקה ואפילו אם עדיין לא הודלק השמש. בתוך חצי השעה הראשונה אפשר לברך „שעשה נסים”, ובלילה הראשון גם „שהחיינו”.
הסבר: ברכת „להדליק” היא ברכת המצווה ולכן שייכת רק כל עוד מעשה ההדלקה עדיין לא הסתיים. בלילה הראשון, לאחר שהודלק הנר היחיד, המצווה כבר נעשתה. בשאר הלילות, כל עוד נשאר אפילו נר הידור אחד, עדיין אפשר לברך. לעומת זאת, „שעשה נסים” ו„שהחיינו” הן גם ברכות הנאמרות על ראיית נרות חנוכה, ולכן אפשר לאומרן לאחר ההדלקה בתוך זמן המצווה.
דוגמא: בלילה הרביעי אדם הדליק שלושה נרות ונזכר שלא בירך. הוא מברך את הברכות ומדליק את הנר הרביעי. אם נזכר רק לאחר שסיים את כל ארבעת הנרות, אינו מברך „להדליק”, אך בתוך חצי השעה הראשונה מברך „שעשה נסים”.
ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ו סעיף י״ב. ילקוט יוסף, ברכת הרואה נר חנוכה, סעיף א. הליכות עולם חלק א עמוד ס״ז. משנה ברורה סימן תרע״ו ס״ק ד.