שְׂכַר שְׁתִיקָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - אֲרִיכוּת יָמִים

מוּבָא בְּסֵפֶר "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר" (פֶּרֶק יד): לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָיָה תֵּל עָפָר בְּתוֹךְ כַּרְמוֹ. הוּא הֵבִיא פּוֹעֲלִים לַחְפֹּר בַּתֵּל וְתוֹךְ כְּדֵי חֲפִירָה יָצָא מִן הָאֲדָמָה אָדָם. הוּא פָּנָה אֶל הַפּוֹעֲלִים וְשָׁאַל אוֹתָם: אֵיךְ עָלִיתִי מִן הָאֲדָמָה, הַאִם הִגִּיעַ זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים?

נִבְהֲלוּ הַפּוֹעֲלִים וְקָרְאוּ לְרַב נַחְמָן. שָׁאַל אוֹתוֹ רַב נַחְמָן: מִי אַתָּה? הֵשִׁיב לוֹ: נִפְטַרְתִּי מִן הָעוֹלָם וְנִקְבַּרְתִּי בַּאֲדָמָה. שָׁאַל אוֹתוֹ רַב נַחְמָן: אֵין גּוּפְךָ לֹא נִרְקָב? הֵשִׁיב לוֹ: מִיָּמַי לֹא דִּבַּרְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

אָמַר רַב נַחְמָן: וּמָה אָדָם זֶה שֶׁזָּכָה לְכָךְ בִּשְׂכַר שְׁתִיקָתוֹ, הַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְנוֹהֵג בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמְּשַׁלֵּם לוֹ הַקָּבָּ"ה שְׂכָרוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם.

הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ח ע"א) מְסַפֶּרֶת, שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן תָּמַהּ כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיֶּשְׁנָם בְּבָבֶל אֲנָשִׁים שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים וְהִגִּיעוּ לְגִיל זִקְנָה, הֲלֹא נֶאֱמַר (דְּבָרִים יא, כא): "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם", מַשְׁמַע שֶׁאֲרִיכוּת יָמִים קַיֶּמֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַךְ לֹא בְּחוּץ לְאֶרֶץ. אִם כֵּן, בִּזְכוּת מָה בְּנֵי בָּבֶל מַאֲרִיכִים יָמִים? וּכְשֶׁסִּפְּרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבְּנֵי בָּבֶל מַקְדִּימִים לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְאַחֲרִים לָצֵאת, אָמַר: כָּעֵת הִתְבָּרֵר לִי מַדּוּעַ הֵם זוֹכִים לַאֲרִיכוּת יָמִים.

מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים, שֶׁבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת גּוֹרְמִים לַאֲרִיכוּת יָמִים. אוּלָם כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל כְּבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת, אַךְ אֵלּוּ שֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי חֻלִּין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - גּוֹרְמִים לְעַצְמָם אֶת הַהֵפֶךְ ח"ו.

רַבֵּנוּ הָרַמַ"ק מֵבִיא לְכָךְ רֶמֶז: 'שֵׂיבָה' - רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. רֶמֶז לְכָךְ שֶׁמִּי שֶׁנִּזְהָר מִדִּבּוּרִים בִּתְפִלָּה זוֹכֶה לְשֵׂיבָה טוֹבָה וְלַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים.

עַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק (וַיִּקְרָא יט, לב) ''מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם'': "מִפְּנֵי שֵׂיבָ"ה" - דְּהַיְנוּ בִּזְכוּת הַשְּׁתִיקָה הַיָּפָה בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, "תָּקוּם" - תִּהְיֶה לְךָ תְּקוּמָה וַאֲרִיכוּת יָמִים. עוֹד רָמוּז בָּזֶה, כִּי בִּזְכוּת הַשֵּׂיבָ"ה תִּזְכֶּה לָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.

מְסֻפָּר שֶׁבְּמוֹשָׁב אֶחָד נִפְטְרוּ אֲנָשִׁים בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. בָּאוּ לַבַּבָּא סָאלִי זַצַ"ל וְסִפְּרוּ לוֹ עַל הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁפָּקְדָה אֶת הַמּוֹשָׁב וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַאִם לִשְׁחֹט פָּרָה לְכַפָּרָה? הֵשִׁיב לָהֶם: גַּם אִם יִשְׁחֲטוּ רֶפֶת שְׁלֵמָה לֹא יַעֲזֹר לָהֶם... הֵם חַיָּבִים לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם לְהַפְסִיק לְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת דִּבְרֵי חֻלִּין וּשְׂחוֹק, וּבְכָךְ יַבְרִיחוּ אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִמְּקוֹמָם.

כְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק כָּךְ הָיָה. הֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְקַדֵּשׁ וּלְכַבֵּד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמִיָּד פָּסְקוּ הָאֲסוֹנוֹת.

רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרָת יוֹסֵף, הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, הָיָה מְדַבֵּר עַל כֹּחַ הַדִּבּוּר וְעַל חֻמְרַת הַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים. הוּא אָמַר שֶׁבַּעַל 'כַּף הַחַיִּים' וּבַעַל הַ'מִּשְׁנָה בְּרוּרָה' זָכוּ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁסִּפְרֵיהֶם הִתְפַּרְסְמוּ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְנִמְצָאִים בְּכָל בֵּית מִדְרָשׁ וּבְכָל בַּיִת יְהוּדִי כָּשֵׁר, בִּזְכוּת שֶׁהָיוּ נִזְהָרִים בִּלְשׁוֹנָם וְשׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם מִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וּבִמְיֻחָד נִשְׁמְרוּ מִדִּבּוּר שֶׁל חֻלִּין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.