תנאי חמישי : כוונה המדבר צריכה להיות אך ורק לתועלת

לאחר שנתברר לחלוטין:

1. שדברי הגנאי אמיתיים הם.

1. שלחוטא לא הייתה הצדקה למעשיו.

1. שהתוכחה אינה משפיעה עליו.  

2. הדברים ייאמרו בצורה מדויקת  -חייב להתקיים עוד תנאי אחד לפני סיפור הדברים. המספר חייב להיות בטוח שכוונתו היחידה היא אך ורק לתועלת. אם הוא יודע שבעמקי לבו הוא מתענג על הטלת הדופי בחוטא ,אסור לו לדבר, למרות שאין כל דרך אחרת להשגת המטרה הרצויה.

אסור ליהנות מסיפור דברי גנאי, אפילו כשמכוונים לתועלת. הדבר קשה במיוחד כשאדם מתבקש לדבר על מישהו שאינו חביב עליו. נחוץ קודם כל לעקור מן הלב כל רגש של שנאה או טינה כלפי אותו אדם, רק אז אפשר לספר את הגנות הנחוצה לתועלת.

אפילו כשכוונת המספר היא אך ורק לתועלת, עליו לבדוק היטב האומנם יביאו דבריו לתוצאה הרצויה, או שמא לא. מוצדק לספר גנאי לתועלת רק כאשר יש סיכוי סביר שאכן תהיה תועלת בדבר.

משנה חשיבות יש לעניין זה כשאדם מתכוון למנוע נזק צפוי מהתקשרות עסקית, מקשר ידידות או משידוך מסוים. לעיתים מזומנות קורה שכבר התקבלה החלטה סופית ועל כן אין כל תועלת בסיפור לשון הרע על הצד השני.