טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה:
כן. בזה הדין כמעט אחיד בין המנהגים.
למנהג הספרדים: אם אוכל יותר מכביצה פת, חייב לאכול בסוכה ומברך "לישב בסוכה". שיעור יותר מכביצה הוא בערך 54 גרם פת לפי השיעור המובא בפסקי מרן הרב עובדיה יוסף.
למנהג האשכנזים: אם אוכל יותר מכביצה פת, זו נחשבת אכילת קבע לעניין סוכה, ולכן חייב לאכול בסוכה ומברך "לישב בסוכה". המשנה ברורה מדגיש שבשאר ימי החג אין חיוב בסוכה על אכילת פת אלא כשאוכל יותר מכביצה.
למנהג תימן הנוהגים כדעת הרמב"ם: ודאי שחייב לאכול בסוכה, אך לשיטתם ברכת "לישב בסוכה" אינה תלויה דווקא באכילת יותר מכביצה. הנכנס לסוכה כדי לשהות בה מברך על עצם הישיבה והשהייה, ולכן בדרך כלל כבר בירך קודם האכילה.
הסבר: אכילת יותר מכביצה לחם נחשבת "אכילת קבע" לעניין מצוות סוכה. לכן אין לאכול שיעור כזה מחוץ לסוכה. אצל הספרדים והאשכנזים, אכילה זו גם מחייבת את ברכת "לישב בסוכה". לעומת זאת, פחות מכביצה פת נחשבת אכילת עראי, ומותר מעיקר הדין לאוכלה מחוץ לסוכה; ואם אוכלה בסוכה, אין מברכים עליה "לישב בסוכה" מצד האכילה.
דוגמה: אדם רוצה לאכול שתי פרוסות לחם שמשקלן יחד כ־60 גרם. ספרדי ואשכנזי חייבים לאכול אותן בסוכה ומברכים "לישב בסוכה". תימני הנוהג כרמב"ם חייב כמובן לאכול בסוכה, אך הברכה אצלו נאמרת על עצם הישיבה בסוכה ולא מפני שיעור הלחם.
מקורות: שולחן ערוך או"ח סימן תרלט סעיף ב; משנה ברורה שם ס"ק יג, יט; חזון עובדיה – סוכות, דיני הישיבה בסוכה, עמ' קלב ואילך; ילקוט יוסף – מועדים, הלכות סוכה, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, דין אכילת יותר מכביצה פת; רמב"ם הלכות שופר סוכה ולולב פרק ו הלכה יב.