לכאורה רוב שבחי הקב"ה המוזכרים בתפילה זו מוסבים על נתינת התורה. אנו מודים לו על שלגודל אהבתו אלינו בחר בנו מכל העמים, לתת לנו את תורתו ואת מצוותיו. אך בהמשך הדברים אנחנו נותנים הודאה מיוחדת על מה שקירב אותנו לעבודתו. לאיזו עבודה בדיוק כוונת הדברים, ואיזו תוספת יש במילים אלו על השבחים הקודמים?
א. בפשטות הכוונה היא לעבודת הקרבנות, ושאר עבודות המקדש. בהיות בית המקדש מוקד השראת השכינה בישראל ובית ה', ישנה משמעות מיוחדת לעבודה זו, מעבר להיותה כלולה במנין תרי"ג המצוות. גם הכהנים והלויים עליהם מוטלת עבודת המקדש זוכים למעמד מיוחד, ומכונים משרתי ה', או משרתי עליון כעין מלאכי מעלה.
ב. גם בזמן הזה שבעוונותינו בטלה עבודת הקרבנות, עדיין קיים עמוד העבודה עליו עומד העולם, והוא מתגלם בתפילה. כדברי הברייתא (תענית ב א), "איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר זו תפילה".
ג. מבחינה מילולית 'עבודתך' היא העבודה הנעשית על ידי הקב"ה. בקיום התורה והמצוות עם ישראל כביכול משתתף עם הקב"ה, ונוטל חלק בעבודתו. כעין מה שאמרו חז"ל (שבת י א), "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". הדברים נכונים גם לגבי עצם קבלת התורה על ידי ישראל, שהרי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו (שם פח א). נמצא שישראל כביכול מסייעים לקב"ה בעבודתו, שהיא מלאכת הבריאה.
ד. תפילה זו פותחת במילים 'אתה בחרתנו' ללא שום תואר כבוד, ורק ביחס לעבודה נאמרת הפנייה בתוספת תואר, 'קרבתנו מלכנו לעבודתך'. מכך נראה שהעבודה המוזכרת כאן היא בהמלכת ישראל את ה' למלך על כל הארץ. אם כי הדברים קשים ונשגבים מבינתנו, כבר אמרו הקדמונים שאין מלך בלא עם, וכדי שיקרא ה' מלך יש צורך בקבלת עול מלכותו על ידי התחתונים [1].
ה. תפילה זו נאמרת בכל חגי ישראל, וגם בשלשת הרגלים. יתכן שהעבודה המוזכרת בה מתאפיינת במיוחד באירועים הקשורים לחגים אלו. הציות להוראות הקב"ה בכל פרטי יציאת מצרים, ההתייצבות לרגלי הר סיני בקבלת התורה וציות לכל ההוראות שקדמו לה, הישיבה במדבר בצל הסוכות או ענני הכבוד. בכל הדברים הללו סייענו כביכול לקב"ה בעבודתו, בהשלמת התכנית האלוקית של הגאולה, והוצאתה לפועל.
ו. בדומה לתשובה הקודמת אך בדרך שונה. 'עבודתך' מתייחס לעבודה שהקב"ה כביכול עבד עבורנו (ראה לעיל תשובה ג) בהוציאו אותנו ממצרים, בנותנו לנו את תורה, ובפורסו עלינו את ענני כבודו.
ז. אם נתייחס לאות למ"ד של 'לעבודתך' כאל האות בי"ת, נקבל משמעות חדשה לאמירה זו. קירבת אותנו מלכנו 'בעבודתך', כלומר, בעבודה שאנו עובדים אותך על ידי קיום המצוות אנחנו מתקרבים אליך, וזוכים לאור פניך.
ח. אף שאין חלילה עמל ויגיעה לפניו, מכל מקום כל שינוי מדרך הטבע נחשב כביכול כעבודה לגביו, כמו שהבריאה בששת ימי בראשית מכונה 'כל מלאכתו'. הניסים החורגים מהטבע אינם כלולים באותה מלאכה, ונחשבים כמלאכה מחודשת. בניסים ובנפלאות שחולל ה' ביציאת מצרים, קירב אותנו לעבודה זו כדי שנוכל להתבונן בה מקרוב. כמו למשל בקריעת ים סוף, שקירב אותנו ה' לזירת האירוע כדי לראות את הנס מקרוב, ככתוב (שמות יד ל) "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים".
[1] וכן כתב האר"י הקדוש בשער הכוונות (דרושי הכוונות, קריאת שמע דרוש ו): והנה הכתוב אומר (תהלים סח לה) 'תנו עוז לאלקים, על ישראל גאותו'. פירוש, כביכול ה' יתברך צריך עזר וסיוע וכח מן מעשה ישראל התחתונים.
