טוען…
טוען תוכן…
הלכהאפשר לקיים את מצוות נר חנוכה בשמנים ופתילות שונים, אבל המצווה מן המובחר היא להדליק בשמן זית, ובפתילה טובה שדולקת בצורה נקייה ויציבה. לפני הברכות צריך לוודא שהחנוכייה מוכנה לגמרי, שהנרות מסודרים, שיש בהם שיעור בעירה מספיק, ושהמקום בטוח ויציב [1].
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, גם אם איכות הבעירה שלהם אינה מושלמת. עם זאת, שמן זית נחשב למצווה מן המובחר, משום שאורו צלול ומשום שנס חנוכה נעשה בשמן [1].
אם אין שמן זית, אפשר להדליק גם בשמנים אחרים הכשרים להדלקה. ואם אין שמן מצוי, אפשר להדליק בנרות שעווה, שאף הם כשרים למצווה [1].
לכן מי שמתלבט בין שמן זית לנרות שעווה, יעדיף שמן זית. אבל אין לומר שמי שמדליק בנרות שעווה אינו מקיים את המצווה כראוי.
כל הפתילות הכשרות יכולות לשמש להדלקה, אבל מצווה מן המובחר להשתמש בפתילה מצמר גפן, מפני שהיא דולקת בצורה טובה ויציבה [1].
גם פתיל צף המצופה בשעווה כשר להדלקה לכתחילה. אף שבתחילה נדלקת שכבת השעווה ורק לאחר מכן הפתילה עצמה, הדבר נחשב להדלקה אחת [1].
אין חובה להחליף את הפתילות בכל לילה. אפשר להמשיך להשתמש בפתילות שכבר הודלקו כל עוד הן ראויות להדלקה.
לכן אין צורך להכין בכל ערב פתילות חדשות רק משום שמתחיל לילה חדש. אם הפתילות הישנות עדיין טובות ונוחות להדלקה, אפשר להשתמש בהן שוב.
כבר בזמן ההדלקה צריך להיות בנר מספיק שמן כדי לדלוק במשך השיעור הנדרש. הסיבה לכך היא הכלל „הדלקה עושה מצווה”, כלומר, הנר צריך להיות ראוי למצווה כבר ברגע שבו מדליקים אותו [2].
לכן מי שמדליק בזמן הרגיל צריך להכין מראש כמות שמן המספיקה לפחות לחצי שעה לאחר צאת הכוכבים. אין נכון להדליק עם מעט שמן מתוך כוונה להשלים את הכמות לאחר מכן.
אותו עיקרון שייך גם לנרות שעווה, צריך לבחור נרות שיכולים לדלוק במשך הזמן הנדרש.
מספר נרות המצווה נקבע לפי הלילה שבו נמצאים, בלילה הראשון נר אחד, בשני שניים, וכך עד שמונה בלילה האחרון.
כדאי לסדר את כל הנרות מראש לפני הברכות, כך שלא יהיה צורך להתעסק בהכנתם לאחר שכבר התחילו את ההדלקה.
הנרות צריכים להיות מסודרים בצורה ברורה ונפרדת, כך שיהיה ניכר כמה נרות הודלקו באותו לילה ולא ייראו כאבוקה אחת.
לכתחילה נכון שכל נרות המצווה באותה חנוכייה יהיו מאותו סוג ובעלי מראה דומה. כך ההדלקה נראית מסודרת וברור מהו מספר הנרות של אותו לילה.
אם יש לאדם כמות מוגבלת של שמן זית, עדיף קודם כול לדאוג לנר העיקרי, ורק לאחר מכן לנרות ההידור. אין צורך לוותר על עצם ההדלקה משום שאין בידו מספיק שמן זית לכל הנרות.
נרות החנוכה נועדו למצווה ואין משתמשים באורם לצרכים רגילים. לכן נהגו להדליק נר נוסף, השמש, כדי שאם יהיה צורך באור בסביבת החנוכייה, יהיה שם אור שאינו אחד מנרות המצווה [3].
השמש אינו נחשב לאחד מנרות החנוכה, ולכן בלילה הראשון מדליקים נר מצווה אחד ועוד שמש, בלילה השני שני נרות מצווה ועוד שמש, וכן הלאה.
נכון להבדיל את השמש משאר הנרות, למשל בגובה אחר או במיקום מעט נפרד, כדי שיהיה ברור שאינו חלק ממספר נרות המצווה [3].
לפני שמתחילים בברכות כדאי לעצור לרגע ולוודא שהכול מוכן:
החנוכייה עומדת במקום הנכון ובצורה יציבה.
מספר הנרות מתאים לאותו לילה.
יש בכל נר מספיק שמן או זמן בעירה.
הפתילות מוכנות להדלקה.
השמש מוכן.
אין רוח חזקה שעלולה לכבות מיד את הנרות.
אין חומר דליק בסביבה הקרובה.
המטרה היא שאחרי הברכות יהיה אפשר לעבור מיד להדלקה בלי לחפש שמן, לסדר פתילות או להזיז את החנוכייה.
אם הכינו נרות שעווה ולאחר מכן הזדמן שמן לפני ההדלקה, עדיף לעבור לשמן. אפילו אם אין מדובר בשמן זית אלא בשמן אחר הכשר להדלקה, יש עדיפות לשמן על פני נרות שעווה [1].
אבל אם כבר הודלקו הנרות כדין, אין צורך להתחיל מחדש רק משום שלאחר מכן נמצא שמן מהודר יותר.
מעמידים את החנוכייה במקום הנכון.
מכינים את מספר הנרות המתאים לאותו לילה.
אם אפשר, משתמשים בשמן זית ובפתילות מצמר גפן.
בודקים שיש מספיק שמן או זמן בעירה.
מכינים את השמש.
מוודאים שהכול יציב ובטוח.
רק לאחר שהכול מוכן עוברים לברכות ולהדלקה.
שמן זית הוא הבחירה המובחרת, אבל גם שמנים אחרים ונרות שעווה יכולים להיות כשרים.
החנוכייה צריכה להיות מוכנה לגמרי לפני הברכות, משום שההדלקה עצמה היא מעשה המצווה.
צריך לדאוג מראש לשיעור שמן מספיק, לפתילות תקינות ולמקום בטוח ויציב.
ככל שההכנה מסודרת יותר, כך ההדלקה עצמה נעשית פשוטה, רגועה ונכונה.
[1]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ג, בדיני שמנים ופתילות, שמן זית, נרות שעווה ופתיל צף.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ה, בדין „הדלקה עושה מצווה” והצורך בשיעור שמן קודם ההדלקה.
[3]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ג סעיף א, בדין השמש ואיסור השימוש לאור נרות החנוכה.