לשם מה אנו חוזרים ומבקשים בסוף תפילה זו חיים טובים ושלום? הלא הם מובטחים לנו כבר מעצם הכתיבה בספר חיים ושלום, בה אנו פותחים בקשה זו. מה פשר כפילות זו?
תשובות
א. תחילה אנחנו מבקשים בקשה מורחבת, על חיים, ברכה, שלום, פרנסה טובה,. לסיום אנחנו חוזרים ומבקשים, גם אם איננו ראויים לכל ארבע ברכות אלו, לכל הפחות יתן לנו ה' שתים מהן, חיים טובים ושלום.
ב. בדומה לתשובה הקודמת, אך בנימה שונה. ההרחבה היתירה שבתחילת התפילה יוצרת את הרושם של דרישה מוגזמת. לפיכך בסופה אנו מתמצתים אותה, ומסכמים אותה בשתי בקשות הכוללות גם את השתים האחרות, ברכה ופרנסה טובה, שנכללות מאליהן בחיים טובים ושלום.
ג. תפילה זו היא עבור שני נמענים שונים, 'אנחנו', ו'כל עמך בית ישראל'. יתכן שארבע הבקשות הראשונות מכוונות על עצמנו, ואילו השתים המוזכרות בסופה אמורות על כל בית ישראל. לא שחלילה אנו דואגים לעצמנו יותר מאשר לכלל ישראל, אלא מטבע הדברים כאשר אדם מתייחס לצרכי עצמו ביכולתו לרדת יותר לפרטי פרטיהם. אך כאשר הבקשה היא על הכלל, הרי היא נאמרת בצורה כללית יותר.
ד. יתכן שבספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, נכללים כל בני אנוש, מהם לחיוב ומהם לשלילה. כך שעצם הכתיבה בספר זה עדיין אינה מבטיחה את כל הטובות הללו. על כן עלינו להוסיף ולבקש שניכתב בספר זה בטור הזכות של חיים טובים ושלום.
ה. להשלמת התשובה הקודמת, לכאורה הדברים נסתרים מלשון הגמרא (ראש השנה לב ב), "מלך יושב על כסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו". הרי ששני ספרים שונים הם, ובספר החיים נכתבים רק אלו שנגזר דינם לחיים. אך כאשר נדקדק בלשון התפילה נמצא שהדברים מיושבים היטב. תחילה אנו מזכירים את ספר החיים, אך לבסוף אנו מבקשים שנזכה לחיים טובים, ולא מסתפקים בחיים עצמם. מכך נראה כי אכן ספר החיים כולל רק את החיים ולא את אלו שנגזרה עליהם מיתה, אך אין בו הבטחה לחיים טובים. על כן אין די בכך שניכתב בספר זה, אלא עלינו להוסיף את הבקשה להיכתב בו בטור הזכות של החיים הטובים.
ו. כתוספת לתשובה הקודמת המילה 'ברכה' מופיעה בתפילה זו בצמוד ל'חיים', ללא וא"ו החיבור. מכך ניתן להסיק שהמדובר בספר אחד, שכותרתו 'ספר החיים'. בספר זה אנו מבקשים להיכתב בשלשה דברים הקשורים לאיכות החיים, ברכה, שלום, ופרנסה טובה.
ז. הבקשות לחיים ושלום הינן רוחניות יותר משאר הבקשות, כפרנסה טובה וברכה. בפרט 'חיים' שמתפרשים כחיי נצח וחיים של תורה. בתחילת התפילה אנו כוללים את כל הבקשות יחד, גם במישור הרוחני וגם במישור הגשמי. אך לבסוף אנו כופלים את הבקשה לחיים ולשלום, כדי להדגיש את עדיפות הרוחניות על הגשמיות, ולציין שכל בקשותינו הגשמיות אינן אלא אמצעי להשגת הרוחניות.
ח. בתפילה זו אנו מבקשים גם להיזכר וגם להיכתב בכל הברכות הללו. אך יתכן שיש כאן חלוקה פנימית, המילה 'ניזכר' משתייכת לברכות האמורות בחלק הראשון של התפילה, והמילה 'ניכתב' לברכות שבחלקה השני. הכתיבה הינה ברת תוקף יותר מהזכירה. בעוד הזכרון יכול להשתנות, הכתב חקוק ועומד לנצח. אי לכך על הזכירה אנו מבקשים בכל ארבע הברכות האמורות, אך לגבי השתים האחרונות, 'חיים טובים ושלום', איננו מסתפקים בזכירה, אלא מבקשים גם להיכתב בהן.
ט. המילה 'חיים' מופיעה בספר תהלים שש עשרה פעמים. לאחר כפל הבקשה 'לחיים טובים ולשלום', יש גם בתפילה זו שש עשרה מילים, מהמילה 'חיים' שבתחילתה ועד 'שלום' שבסופה. רמז למילה חיים הנכפלת שם שש עשרה פעמים. וסימן לדבר, 'עץ חיים היא למחזיקים בה', 'היא' בגימטריה שש עשרה (מטה משה סימן תשצח).
