טוען…
טוען תוכן…
שאלההדין מתחלק לשני מצבים:
במצב רגיל: אין להדליק לפני צאת הכוכבים. לפי מנהג הספרדים זמן ההדלקה לכתחילה הוא בצאת הכוכבים.
בשעת צורך, כאשר לא יוכל להדליק בזמן או בהמשך הלילה: אפשר להדליק מפלג המנחה ואילך, ובלבד שבשעת ההדלקה יהיה בנרות מספיק שמן או זמן בעירה כדי שימשיכו לדלוק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
הסבר: הקדמת ההדלקה מפלג המנחה אינה הזמן הרגיל של המצווה אלא פתרון למי שהוא טרוד ואינו יכול להדליק בזמן. לכן כאשר מקדימים, הנרות צריכים להמשיך לדלוק גם בתוך זמן המצווה בלילה. אין די בכך שידלקו חצי שעה מיד לאחר ההדלקה המוקדמת.
דוגמא: אדם חייב לצאת לדרך לפני צאת הכוכבים ולא יוכל להדליק בהמשך הערב. הוא יכול להדליק לאחר פלג המנחה, אבל עליו להשתמש בנרות או בכמות שמן שיספיקו עד לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע״ב סעיף א. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ב סעיף א.