טוען…
טוען תוכן…
הלכהכאשר אוכלים שני מאכלים יחד, ואחד מהם הוא העיקר והשני נאכל רק כדי ללוות אותו, מברכים על העיקר בלבד, והוא פוטר את הטפל גם בברכה הראשונה וגם בברכה האחרונה [1].
אבל כאשר כל אחד מן המאכלים חשוב בפני עצמו ונאכל גם לשם עצמו — מברכים על כל אחד את ברכתו.
להלן המקרים המעשיים שבהם נפסק הדין במפורש.
האוכל עוגה עם גבינה או ריבה שנועדו רק ללפת את העוגה ולהוסיף לה טעם — מברך "בורא מיני מזונות" על העוגה בלבד.
אין מברכים על הגבינה "שהכל" או על הריבה את ברכתה, אפילו אם אוכל מעט מהן בפני עצמן במהלך אכילת העוגה, כל עוד כוונתו היא ללפת בהן את העוגה [2].
האוכל עוגה ושותה עמה קפה או תה — מברך שתי ברכות.
תחילה מברך "בורא מיני מזונות" על העוגה, טועם ממנה, ולאחר מכן מברך "שהכל נהיה בדברו" על הקפה או התה [3].
אין הקפה או התה נחשבים טפלים לעוגה.
אורז ואפונה המעורבים יחד — מברך "בורא מיני מזונות" בלבד.
אין מברכים "האדמה" על האפונה [4].
אורז שמעורבים בו גזר וצימוקים — מברך "בורא מיני מזונות" בלבד [4].
האורז הוא העיקר ושאר המרכיבים טפלים אליו.
כאשר חתיכות העוף, השניצל או הבשר מעורבות בתוך האורז — מברך "בורא מיני מזונות" על האורז בלבד, ואינו מברך "שהכל" על הבשר.
הדין ברור יותר כאשר האורז והבשר התבשלו יחד באותו סיר [4].
לעומת זאת, אם חתיכת העוף, השניצל או הבשר מונחת בנפרד בצד הצלחת, ובסוף אוכל אותה בפני עצמה בלי האורז — מברך עליה "שהכל" [4].
אם אוכל את המלפפון החמוץ יחד עם האורז — אינו מברך על המלפפון, אלא "מזונות" על האורז בלבד [4].
אם לא אכל מן המלפפון עם האורז, אלא אוכל אותו לבדו לאחר שסיים את האורז — מברך עליו "בורא פרי האדמה" [4].
אם המלפפון נאכל רק כדי להעביר טעם מסוים מן האורז, הוא טפל ואינו טעון ברכה בפני עצמו.
אם אוכל את הזיתים יחד עם האורז כחלק מאכילת האורז — מברך "מזונות" בלבד.
אם אוכל את הזיתים לבדם לאחר מכן ולא אכל אותם עם האורז — מברך עליהם "בורא פרי העץ" [4].
פלפל מבושל הממולא בבשר או בעוף, כאשר אוכלים אותו שלא בתוך סעודת פת — מברכים "שהכל נהיה בדברו" [5].
אין לברך "האדמה" על הפלפל בנפרד.
פלפל ממולא באורז עם פירורי בשר — מברכים "בורא מיני מזונות" [5].
אין צורך לברך בנפרד על הפלפל או על פירורי הבשר.
אם עיקר רצונו של האדם הוא בגלידה, והביסקוויטים באים רק כדי להחזיק אותה — מברך "שהכל" בלבד [6].
אם הוא רוצה גם את הביסקוויטים מצד עצמם, כגון שהוא רעב ורוצה גם בהם — מברך "בורא מיני מזונות" על הביסקוויטים, ובכך פוטר את הגלידה [6].
אם רוצה לאכול את הביסקוויט בפני עצמו ואת הגלידה בפני עצמה — רשאי לברך "מזונות" על הביסקוויט ולאחר מכן "שהכל" על הגלידה [6].
אם אדם אוכל פירות רק כדי ללפת בהם את העוגה ואין לו ליפתן אחר — אינו מברך על הפירות, גם אם במהלך האכילה אוכל מהם מעט בלי העוגה.
ברכת "מזונות" על העוגה פוטרת אותם משום שהם טפלים לה [7].
אם אדם אוכל מעט לחם רק כדי להעביר את מליחות הדג או את חריפות המאכל, והמאכל האחר הוא העיקר מבחינתו — הלחם נחשב טפל ואינו קובע את הברכה הראשונה [8].
עם זאת, אם אכל מן הפת כזית, יש לה דין מיוחד לגבי ברכת המזון, כפי שמבואר בילקוט יוסף [8].
פלאפל העשוי מחומוס כתוש, כאשר פירורי הלחם שבתערובת נועדו רק להדביק את העיסה — מברכים "בורא פרי האדמה".
החומוס הוא העיקר, ופירורי הלחם אינם הופכים את הפלאפל ל"מזונות" [9].
גם העובדה שהחומוס נטחן ואיבד את צורתו אינה משנה את ברכתו במקרה זה.
כאשר קמח או פירורי לחם נמצאים במאכל רק כדי לחבר ולהדביק את המרכיבים, ואינם ניתנים לשם טעם — אין הם הופכים את המאכל ל"מזונות".
לכן בפלאפל, שבו פירורי הלחם נועדו רק להדבקה, ברכת המאכל נשארת "בורא פרי האדמה" [9].
לעומת זאת, כאשר אחד מחמשת מיני הדגן נמצא במאכל כדי לתת טעם ולהיות חלק מהותי ממנו, יש לדגן חשיבות מיוחדת והוא עשוי לקבוע את ברכת המאכל.
הדין המדויק תלוי בסוג המאכל, ולכן בקטגוריה זו נכון להביא רק מוצרים שיש לגביהם פסק מפורש ולא לקבוע כלל מעשי למוצר שאופן הכנתו אינו ידוע.
עוגה עם ריבה או גבינה שנועדו ללפת אותה — "מזונות" בלבד.
עוגה עם קפה — "מזונות" וגם "שהכל".
אורז עם אפונה, גזר או צימוקים — "מזונות" בלבד.
בשר או עוף המעורבים באורז — "מזונות" בלבד.
בשר או עוף המונחים בנפרד ונאכלים בפני עצמם — "מזונות" על האורז ו"שהכל" על הבשר.
מלפפון או זיתים הנאכלים עם האורז — טפלים לאורז.
פלפל ממולא בבשר — "שהכל".
פלפל ממולא באורז עם פירורי בשר — "מזונות".
פלאפל — "האדמה".
בכל מאכל מעורב שאין לגביו פסק ברור או שלא ידוע כיצד הוכן — אין לקבוע את הברכה רק לפי מראה המאכל.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ריב סעיף א — "כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה".
[2] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן ריב סעיף א, עמ' תקכט ותרעד — גבינה וריבה הבאות ללפת את העוגה.
[3] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף ח; סימן קעד סעיף יג — עוגה עם תה או קפה: "מזונות" ולאחר טעימה "שהכל".
[4] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף ז, עמ' תקלג — אורז עם עוף, שניצל, בשר, אפונה, גזר, צימוקים, מלפפון חמוץ וזיתים.
[5] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רה סעיף ו — פלפל ממולא בבשר או בעוף: "שהכל"; פלפל ממולא באורז עם פירורי בשר: "מזונות".
[6] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף ו; שו"ת יביע אומר חלק ז סימן לג — קסטה וגלידה עם ביסקוויט.
[7] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף י — פירות הנאכלים כדי ללפת פת הבאה בכיסנין.
[8] ילקוט יוסף, סימן ריב סעיף ב; על יסוד שולחן ערוך אורח חיים סימן ריב סעיף א — פת הנאכלת רק להעברת מליחות או חריפות.
[9] ילקוט יוסף, סימן רד סעיף יח — פלאפל מחומוס כתוש ופירורי לחם שנועדו להדבקה: "בורא פרי האדמה".