הלכות ממתקים ושוקולד
21.9.2026הלכהזמן קריאה · 2 דקות1 צפיות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהעל שוקולד מברכים "שהכל נהיה בדברו" [1].
אף שמקור הקקאו בפרי הגדל על אילן, לאחר שעבר שינוי בטעם, בצורה ובשם, וכן תערובת ובישול, המנהג לברך עליו "שהכל".
אם טעה ובירך על השוקולד "בורא פרי העץ" — יצא בדיעבד ואינו חוזר לברך [1].
על סוכר מברכים "שהכל נהיה בדברו" [2].
על שקדים המחופים בסוכר נהגו לברך "שהכל נהיה בדברו", מפני שבמוצר זה הסוכרייה נחשבת עיקר [3].
תפוח עץ המצופה בסוכר, כאשר אוכל תחילה מן התפוח והוא רוב המאכל — מברך "בורא פרי העץ" [3].
על בוטן המצופה בציפוי של מיני מזונות מברכים מעיקר הדין "בורא מיני מזונות" [3].
לכתחילה טוב להפריד מעט מן הציפוי, לברך עליו "מזונות" ולכוון לפטור גם את הבוטן. אם אינו מפריד — מברך "מזונות" על המוצר כולו.
רחת לוקום העשוי מעמילן תירס או תפוחי אדמה וסוכר — ברכתו "שהכל נהיה בדברו" [4].
אם הרחת לוקום עשוי מעמילן חיטה — מברכים "בורא מיני מזונות" [4].
אם לועס ואוכל שוקולד כדרך אכילה, ואכל כזית בתוך כדי אכילת פרס — מברך "בורא נפשות".
אם רק מצץ את השוקולד והמיס אותו בפיו בלי לעיסה — אינו מברך עליו ברכה אחרונה, גם אם הכמות הכוללת הייתה כזית, מפני שלעניין זה דינו כשתייה ולא כאכילה [5].
שוקולד — "שהכל".
סוכר — "שהכל".
שקדים מצופים בסוכר — "שהכל".
תפוח מצופה בסוכר, כשהתפוח הוא רוב המאכל — "העץ".
בוטן אמריקאי — "מזונות".
רחת לוקום מעמילן תירס או תפוחי אדמה — "שהכל"; מעמילן חיטה — "מזונות".
[1] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רד סעיף ו, עמ' תל — שוקולד "שהכל"; בירך "העץ" יצא בדיעבד.
[2] ילקוט יוסף, סימן רב סעיף כא; הליכות עולם חלק ב עמ' ק; שו"ת יביע אומר חלק ט, אורח חיים סימן כא — סוכר "שהכל".
[3] ילקוט יוסף, סימן רד סעיף ז, עמ' תלא — שקדים מצופים, תפוח מצופה ובוטן אמריקאי.
[4] ילקוט יוסף, סימן רד סעיף טז, עמ' תלט — רחת לוקום.
[5] ילקוט יוסף, סימן רז סעיף יג — שוקולד שנמצץ ונימוח בפה.