יוצר אור

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֺקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל".

שאלה

מה הקשר בין שלושת השבחים האמורים? הלא יצירת אור ובריאת חושך, וכן בריאת כל היקום, הינה בריאה פיזית של כל מערכות השמים והארץ, וקביעת מנגנון תנועותיהם ופעילותם, בעוד עשיית שלום הינה חלק מהשגחה מתמדת על התנהלות העולם.

תשובות

א.  שלש הגדרות אלו מקיפות את כל חלקי הבריאה. הראשונה 'יוצר אור ובורא חושך', מבטאת את בריאת העולם הפיזי הטבעי ושליטת הבורא עליו. השניה 'עושה שלום' את שליטתו על תכונות המין האנושי. והשלישית 'ובורא את הכל', מבטאת את בריאת העולמות הרוחניים, הנעלים מן הטבע הגשמי  והאנושי.

ב.  אכן מדובר בשני אספקטים של הבריאה, הראשון בעצם יצירתה, והשני בניהולה השוטף. הקבלה זו באה לשלול את השיטה הכופרת בהשגחת ה' על העולם, וסוברת שלאחר שברא אותו עזב אותו ביד הטבע שהטביע בו בשעת הבריאה, ומאותה עת הוא מניח לו להתנהל מעצמו. נוסח הברכה האמורה שולל מכל וכל השקפה זו. הקדוש ברוך הוא מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. עשיית שלום בין כל חלקי הבריאה, הינה המשך ישיר למעשה הבריאה. לולי ההרמוניה והתיאום המושלם בין הנבראים, תיאום הנערך דבר יום ביומו על ידי הבורא יתברך, לא היה לעולם קיום אפילו רגע אחד [1].

ג.  השלום אינו מבטא העדר קטטה בלבד, אלא נושא עמו משמעות עמוקה יותר. שלום הוא משורש שלימות. הבריאה מעצם טבעה עשויה פרטים רבים המשלימים זה את זה. כל מין מארבעת מיני הבריאה, דומם צומח חי ומדבר, משלים את רעהו. גם תכונותיהן הייחודיות של פרטי כל מין ומין משלימות את זה את זה. יכולת זו של הנבראים להתמזג זה בזה הוטבעה בהם מששת ימי בראשית, והינה חלק מהותי ממעשה הבריאה.

ד.  לכאורה היה מקום לומר שרק תהליכים טבעיים כזריחת החמה ושקיעתה מתנהלים על ידי הבורא יתברך, אך בתופעות של מלחמה ושלום התלויות בגחמות בני אדם אין מעורבות אלוקית. נוסח הברכה האמורה בא לשלול הנחה מוטעית זו. גם תופעות מעין אלו מוכתבות מלמעלה, והקדוש ברוך הוא עושה את השלום בין ברמת הכלל ובין ברמת הפרט. הוא זה אשר קובע למנהיגי האומות את יחסם למדינות אחרות, ככתוב (משלי כא א) "פלגי מים לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפץ יטנו". והוא הקובע את היחס שבין אדם לחבירו, ככתוב (שם טז ז) "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו".

ה.  שלשה שבחים אלו המוזכרים בברכה האמורה, הינן ביטוי לחסד האין סופי שגומל הקדוש ברוך הוא עם נבראיו. כשם שאור השמש וחשכת הלילה חיוניים לקיום העולם, כך גם השלום הוא צורך קיומי עבורו. "על שלשה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום" (אבות פרק א משנה יח).

ו.  נוסח הברכה מבוסס על לשון הנביא (ישעיה מה ז), "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה" [2]. הדברים באים לבטא את כוחו האין הסופי של הבורא יתברך. גם מושגים הנראים לעיני בשר כניגוד מוחלט נבראו על ידו כאחד, וכולם הם פועל ידיו.

ז.  גם עשיית השלום מיוחסת למעשה הבריאה של האור והחושך. תחילה ברא ה' את שני המאורות בגודל שווה. רק לאחר מכן, כאשר באה הלבנה אליו בטענה, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, אמר לה לכי ומעטי את עצמך. אמרה לפניו, וכי משום שאמרתי לפניך דבר הגון עלי למעט את עצמי? הקדוש ברוך הוא ניסה לפייסה באמצעים שונים, ומשראה שלא נחה דעתה ציוה להביא עבורו כפרה בשעיר חטאת של ראשי חדשים (חולין ס ב). הרי שתוך כדי בריאת השמש והירח שבהם תלויים האור והחושך שבעולם, עסק הקדוש ברוך הוא בהשכנת שלום, ורק לאחר מכן המשיך בהשלמת בריאת מעשה בראשית.

[1] בהקשר זה מן הראוי לציין את דברי המדרש (בראשית רבה סח ד) אודות מטרונה אחת ששאלה את רבי יוסי בר חלפתא, בכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו? אמר לה, בששה ימים. אמרה לו, מה הוא עושה מאותה שעה ועד עתה? השיב לה, הוא יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני. אמרה לו, וכי זו היא אומנותו? הלא אף אני יכולה לעשות כן. נטלה אלף מעבדיה וזיווגה אותם לאלף שפחותיה. למחר באו כולם אצלה, זה ראשו פצוע, זה עינו פצועה, וזה רגלו שבורה, מחמת הקטטות הרבות שהיו ביניהם. קראה שוב לרבי יוסי בן חלפתא ואמרה לו, אכן צדקת, אין כה' אלוקיכם היודע לזווג זיווגים.

[2] הסיבה שבגינה מושמטת מהברכה עשיית הרע, היא כדי להימנע מלסיימה במילים בעלות משמעות שלילית. לפיכך במקום 'בורא רע' אנו אומרים 'בורא את הכל' (ברכות יא ב).