זְהָבָה

טוֹבַת לֵב, וֶהֱיוֹת וְיֵשׁ בִּשְׁמָהּ פְּעָמִים ה, מְסוּגֶּלֶת הִיא לָלֶדֶת הַרְבֵּה. מַצְלִיחָה בַּלִּימּוּדִים. קְצָת חַסְרַת בִּטָּחוֹן. יֵשׁ בָּהּ מֶרֶץ וְכֹחַ מַנְהִיגוּת. אוֹהֶבֶת תִּקְשׁוֹרֶת וְאוֹהֶבֶת לְדַבֵּר, אֲבָל לְעִיתִּים עוֹצֶרֶת אֶת עַצְמָהּ וּמְמַעֶטֶת בְּדִיבּוּר.