חלק ב | הכנת הנפטר לקבורה
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףהטיפול בנפטר, הטהרה, ההלבשה בתכריכים והכנתו לקבורה צריכים להיעשות בכבוד ובצניעות.
בפועל נכון למסור את הטיפול לאנשי החברה קדישא הבקיאים בדינים ובמנהגים.
בני המשפחה אינם צריכים להתחיל בעצמם בפעולות בגוף אם אין להם ידיעה והכשרה לכך.
המנהג הוא לקבור את הנפטר בתכריכים לבנים, ואין לשנות מן המנהג. [1]
התכריכים מבטאים שוויון בין הנפטרים ופשטות לפני הקב"ה.
טהרת גבר נעשית בידי גברים.
טהרת אשה צריכה להיעשות בידי נשים. [2]
ילקוט יוסף מדגיש את חשיבות הצניעות בטיפול בנפטרת, ולכן כאשר קיימת אפשרות לנשים לטפל בה – אין נכון שגברים יבצעו את הטהרה.
במקום שבו אין כלל נשים יהודיות היכולות לעסוק בכך, מובאים פתרונות מיוחדים, אך זהו עניין לחברה קדישא ולמורה הוראה ולא לבני המשפחה לפסוק בו בעצמם. [2]
מנהג ירושלים כיום הוא לשאת את הנפטר בהלוויה כשהוא עטוף בטלית, אולם לפני הקבורה מסירים את הטלית והוא נקבר בתכריכים בלבד. [3]
אין לשנות ממנהגי החברה קדישא המקומיים בעניין זה ללא הוראה.
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן מו, סעיף א, עמ' תשטז: המנהג לקבור בתכריכים לבנים.
[2] שם, סימן מו, סעיפים ב–ג, עמ' תשטז–תשיז: דיני טהרת נפטרת, הצניעות והצורך שנשים יעסקו בטהרת נשים.
[3] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן מז, סעיף ב, עמ' תשיח; וכן סימן נה, סעיף ה: מנהג ירושלים לשאת את הנפטר בטלית ולהסירה לפני הקבורה.