חלק ב | כאשר החולה מוגדר כגוסס
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףזהו הכלל היסודי ביותר בכל פרק זה:
גוסס הרי הוא כחי לכל דבריו. [1]
גם אם נשימותיו מעטות.
גם אם אינו מגיב.
גם אם עיניו עצומות.
גם אם נראה לבני המשפחה שמדובר בדקות האחרונות.
כל עוד לא נקבעה פטירתו כדין – אין להתייחס אליו כנפטר.
אסור לעשות פעולה שעלולה לקרב את יציאת הנשמה.
לכן אין לסדר את גופו, להעצים את עיניו, ליישר את איבריו או לעשות פעולה אחרת שמטרתה הכנת הגוף לאחר המיתה בעודו גוסס. [1]
צריך להדגיש:
אין הכוונה שאסור לצוות רפואי לבצע טיפול רפואי הנחוץ להצלתו או לטיפול בו.
האיסור עוסק בפעולות הנעשות שלא לצורך רפואי ועלולות לקרב את מיתתו.
טיפול רפואי הנצרך לחולה הוא עניין אחר, וכאמור, גם חולה סופני צריך לקבל טיפול רפואי ואסור לקרב את קיצו. [2]
אחד הדברים שבני המשפחה עלולים לעשות באופן אינסטינקטיבי הוא לנסות לעצום את עיני החולה כאשר נראה להם שנפטר.
יש להיזהר מאוד.
אין מעצימים את עיניו של גוסס עד לאחר יציאת הנשמה. [1]
גם פעולה קטנה שנראית חסרת משמעות עלולה להיות אסורה בשעה זו.
בשעת הגסיסה אין להתחיל ליישר את ידיו או את רגליו של החולה.
ילקוט יוסף מציין שבמקום שקיים חשש שאבריו יצאו מגבולות המיטה, אין להזיז את הגוסס עצמו, אלא ניתן להעמיד דבר מסביב באופן שאינו מצריך מגע בגופו. [3]
העיקר הוא:
לא מטלטלים את הגוסס לצורך סידור הגוף.
אין לחצוב קבר במיוחד עבור אדם חולה הנוטה למות כל עוד הוא עדיין חי.
ילקוט יוסף פוסק שאין לחצוב עבורו את קברו עד לאחר מותו. [4]
במקום של צורך מיוחד יש לשאול מורה הוראה.
אין מכאן מניעה לעשות הכנות מנהליות נצרכות או לברר מראש עם אנשי החברה קדישא כיצד לפעול בעת הצורך; האיסור המבואר במקור הוא בהכנת הקבר עצמו עבור החולה שעדיין חי.
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ה, סעיף ה, עמ' צג: הגוסס כחי, איסור עצימת העיניים והנגיעה.
[2] ילקוט יוסף, הלכות ביקור חולים ואבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ב, סעיף ב, עמ' סט: חובת הטיפול בחולה, לרבות חולה סופני, ואיסור לקרב את קיצו.
[3]
[4] שם, סימן ה, סעיף ז, עמ' צד: איסור חציבת קבר לחולה הנוטה למות בעודו בחיים.