חלק ג | כיצד עושים את הקריעה

הקריעה נעשית בעמידה

האדם צריך לעמוד בזמן הקריעה. [1]

אם קרע כשהוא יושב – לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולקרוע כשהוא עומד.

אין לברך פעם נוספת "דיין האמת".

כלל זה נכון גם כאשר הקריעה נעשתה בדרך אחרת שלא כהלכה: מתקנים את הקריעה, אך אין חוזרים על הברכה. [1]

אין להישען בזמן הקריעה

בזמן הקריעה אין להישען על קיר, שולחן או חפץ אחר. [2]

אדם זקן או חולה הזקוק לתמיכה רשאי להישען.

היכן קורעים בבגד

הקריעה צריכה להיעשות בחלק הקדמי של הבגד. [3]

אם קרע:

מאחורי הבגד.

מתחת לטבור.

בצד שמתחת לבית השחי.

בשרוול.

או במקום אחר שאינו מקום הקריעה –

לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולקרוע במקום הנכון בלי ברכה נוספת. [3]

באיזה צד קורעים

המנהג הוא:

על אב ואם – בצד שמאל, כנגד הלב.

על שאר הקרובים – בצד ימין. [3]

שיעור הקריעה

בשאר הקרובים שיעור הקריעה הוא טפח, ובילקוט יוסף נכתב כשמונה ס"מ. [4]

בקריעה על אב או אם קורעים בצד שמאל עד שיתגלה מקום הלב. [4]

אין צורך לקרוע את הגופייה ולחשוף ממש את הגוף.

מי מתחיל את הקריעה

המנהג הוא שאדם אחר מתחיל מעט את הקרע בשפת הבגד. [5]

לאחר מכן האבל עצמו ממשיך את הקריעה עד השיעור הנדרש.

בקריעה על אב ואם יש חשיבות מיוחדת לכך שהמשך הקריעה יהיה בידו של האבל.

[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ט, סעיף ג, עמ' ריב: הקריעה צריכה להיעשות בעמידה; קריעה בישיבה אינה מועילה ויש לחזור ולקרוע בלי ברכה.

[2] שם, סימן ט, סעיף ד, עמ' ריב: אין להישען בזמן הקריעה; חולה או זקן רשאים להישען.

[3] שם, סימן ט, סעיף ה, עמ' ריג: מקום הקריעה והמנהג לקרוע על אב ואם בשמאל ועל שאר הקרובים בימין.

[4]