חלק יב | הדברים החשובים ביותר לזכור

הזמן שבין הפטירה לקבורה אינו עדיין "שבעה".

זהו שלב בפני עצמו – אנינות.

הכללים המרכזיים שחשוב למשפחה לזכור הם:

• האונן אינו מתפלל ואינו מברך כרגיל. [1]

• האונן אינו מניח תפילין. [1]

• מותר לו לאכול ולשתות, אך ללא ברכות. [1]

• אין לאכול בשר או לשתות יין בזמן האנינות ביום חול. [2]

• מסירת הנפטר לחברה קדישא אינה מסיימת מעצמה את דין האנינות. [3]

• בשבת, כאשר הקבורה תהיה רק לאחר השבת, הדין שונה ומתפללים ומברכים כרגיל. [4]

• לאחר סתימת הגולל מסתיימת האנינות ומתחילה האבלות. [5]

• בכל מצב חריג – פטירה בשבת או בחג, עיכוב של ימים בקבורה, העברת נפטר מחו"ל, ספק במועד הקבורה או שאלה רפואית־הלכתית – יש לקבל הוראה פרטנית.

ומכאן עוברים לשלב הבא במסלול:

קריעה למעשה

מי חייב לקרוע, על איזה קרוב קורעים, מתי עושים את הקריעה, כיצד היא נעשית, באיזה צד ובאיזה בגד, ההבדל בין קריעה על אב ואם לקריעה על שאר הקרובים, ברכת "דיין האמת", ומה עושים כאשר הקריעה נעשתה שלא כהלכה.

[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ז, סעיף ב, עמ' קיז: פטור מתפילה, קריאת שמע, ברכות ותפילין.

[2] שם, סימן ז, סעיף ז, עמ' קכ: איסור אכילת בשר ושתיית יין.

[3] שם, סימן ז, סעיף א וסעיף יא: דין אנינות גם כאשר הנפטר נמסר לחברה קדישא.

[4] שם, סימן ז, דיני אנינות בשבת, עמ' קמד.

[5] שם, סימן ז, סעיף נא, עמ' קעב: סיום האנינות ותחילת דיני האבלות לאחר סתימת הגולל.