חלק יב | הדברים החשובים ביותר לזכור
15.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףאין לעכב את הקבורה ללא צורך. מצווה להזדרז ולהביא את הנפטר לקבורה בכבוד. [1]
החברה קדישא מטפלת בטהרה, בתכריכים ובסדר הקבורה, ואין לבני המשפחה לבצע פעולות שאינם בקיאים בהן. [2]
מצווה ללוות את הנפטר, ואם אפשר – עד מקום הקבורה. [3]
הולכים אחר המיטה, ומי שיכול משתתף בנשיאתה. [4]
הספד צריך להיות אמיתי – אין להמציא מעלות או להגזים בשבחים. [5]
בארץ ישראל המנהג הוא לקבור ישירות בקרקע ולא בארון. [6]
לאחר סתימת הגולל מסתיימת האנינות ומתחילה האבלות. [7]
קדיש ליד הקבר נאמר רק במניין. [8]
תהילים, משניות, דברי תורה וצידוק הדין הנאמרים לעילוי נשמת הנפטר מותרים ליד הקבר. [9]
ומכאן ממשיכים לשלב הבא במסלול:
בית הקברות למעשה
הכניסה לבית העלמין, כיסוי הציציות, תפילה ולימוד ליד הקברים, אכילה ושתייה, ישיבה על קבר, מעבר בין קברים, נטילת ידיים ביציאה, התנהגות ליד קברי צדיקים והמנהגים הנוגעים ליציאה מבית הקברות.
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן ח, סעיף א: איסור הלנת המת והחובה להזדרז בקבורה.
[2] שם, סימן מו: תכריכים ודיני הטהרה.
[3] שם, סימן י, סעיף א, עמ' רלה: מצוות לוויית המת.
[4] שם, סימן י, סעיף ג, עמ' רלז: הליכה אחר המיטה ונשיאתה.
[5] שם, סימן יא, סעיף א, עמ' רסה: דיני ההספד.
[6] שם, סימן מה, סעיף א, עמ' תשה: קבורה בקרקע ומנהג ארץ ישראל.
[7] שם, סימן טו, סעיף א, עמ' שיא: סתימת הגולל ותחילת האבלות.
[8] שם, סימן ל, סעיף כ, עמ' תפח: קדיש בבית הקברות רק במניין.
[9] שם, סימן נה, סעיף ז: תהילים, משניות, הספד, צידוק הדין וקדיש ליד הקבר.