חלק י | לאחר הקבורה: המעבר מאנינות לאבלות
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףכאשר הנפטר הוכנס לקבר ונעשתה סתימת הגולל כפי הגדרת ההלכה, מסתיימת תקופת האנינות ומתחילים דיני האבלות. [1]
מכאן ואילך בני המשפחה אינם מוגדרים עוד אוננים אלא אבלים.
אם הסתיימה הקבורה ועדיין לא עבר זמן קריאת שמע ותפילה – יש לקרוא קריאת שמע ולהתפלל. [1]
אם כבר עבר זמן שחרית, הדין משתנה בהתאם לשעה שבה הסתיימה הקבורה.
אם עבר חצות היום, אין להתפלל עוד שחרית. [1]
גם אם לא בירך בבוקר משום שהיה אונן, לאחר הקבורה יכול לברך את ברכות השחר במשך היום. [2]
וכן יברך את ברכות התורה, כל עוד הדבר שייך באותו זמן.
אין להניח באופן אוטומטי תפילין מיד לאחר הקבורה.
אם המיתה והקבורה היו באותו יום, האבל אינו מניח תפילין ביום הראשון לאבלותו. [3]
רק ביום השני יניח תפילין לאחר הנץ החמה.
אם יום הקבורה אינו יום המיתה, קיימים פרטים אחרים, ובדרך כלל מניח בצנעה בלי ברכה כפי שנתבאר לעיל. [3]
מיד עם סיום הקבורה מתחילה האבלות למעשה.
מכאן מתחילים דיני:
ישיבה נמוכה, איסור מלאכה, רחיצה, תספורת, נעילת נעלי עור ושאר דיני השבעה.
דינים אלו אינם זהים לחלוטין לדיני האנינות, ולכן אין להמשיך אוטומטית את כל מה שנהגו לפני הקבורה בלי ללמוד את דיני השבעה בנפרד.
לאחר סיום הקבורה:
□ מסתיימת האנינות. [1]
□ מתחילים דיני השבעה.
□ אם עדיין זמן תפילה – מתפללים בהתאם לדין. [1]
□ משלימים את ברכות השחר וברכות התורה כאשר הדבר עדיין אפשרי. [2]
□ אין מניחים תפילין ביום המיתה והקבורה. [3]
□ עוברים לדיני האבלות המפורטים בתת־הקטגוריה "השבעה למעשה"
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן ז, סעיף נא, עמ' קעב: סיום האנינות בסתימת הגולל ודיני קריאת שמע ותפילה לאחר הקבורה.
[2] שם, סימן ז, סעיף כג–כד, עמ' קמו: השלמת ברכות השחר וברכות התורה לאחר הקבורה.
[3] שם, סימן ז, סעיף כד–כה; ילקוט יוסף, סימן כה – דין תפילין באבל: תפילין ביום הראשון ולאחר קבורה ביום אחר.