טו | מתי מברכים "לישב בסוכה"?

הברכה נתקנה בעיקר על האכילה

למנהג הספרדים אין מברכים "לישב בסוכה" על עצם הכניסה לסוכה, על ישיבה, לימוד, שינה או שתייה בלבד, אלא הברכה נאמרת בעיקר כאשר אוכלים אכילה המחייבת ברכה זו [1].

לכן מי שנכנס לסוכת חברו לביקור ואינו אוכל שם סעודת קבע – אינו מברך "לישב בסוכה", אפילו אם אוכל מעט עוגה או שותה יין [2].

פת יותר מכביצה

מי שאוכל פת יותר מכביצה בסוכה מברך "לישב בסוכה" [3].

לכתחילה טוב לברך "לישב בסוכה" לפני ברכת "המוציא", בעודו עומד, ולאחר מכן לשבת ולברך "המוציא".

עם זאת, מי שנוהג לברך "המוציא" ולאחר מכן "לישב בסוכה" לפני שטועם מן הפת – יש לו על מה לסמוך [4].

בשבת וביום טוב

כאשר עושים קידוש בסוכה בשבת או ביום טוב, מברכים "לישב בסוכה" במסגרת הקידוש, לפני שטועמים מכוס הקידוש [5].

גם בקידוש של שחרית, אף שהוא כולל בדרך כלל רק ברכת "בורא פרי הגפן", כאשר הקידוש הוא במקום סעודה יש לברך "לישב בסוכה" לפני השתייה [6].

אפשר לברך גם בעמידה

המילה "לישב" אינה מחייבת ישיבה ממש. משמעותה לשהות ולהתעכב בסוכה.

לכן אדם שאוכל סעודת קבע בעמידה מסיבה כלשהי יכול לברך "לישב בסוכה" [7].

שכח לברך לפני האכילה

מי שהתחיל לאכול ושכח לברך "לישב בסוכה", יברך כאשר נזכר, כל עוד הסעודה עדיין נמשכת [8].

אפילו אם כבר אינו מתכוון לאכול עוד יותר מכביצה פת, כל עוד הוא ממשיך באכילת תבשיל, פירות או שתייה כחלק מן הסעודה – רשאי לברך [9].

אם סיים את הסעודה לגמרי – אינו מברך עוד על אותה סעודה.

אם כבר בירך ברכת המזון – בוודאי שאינו יכול לברך לאחר מכן "לישב בסוכה" על פירות או עוגה שאוכל לקינוח [10].

הסתפק אם בירך

מי שמסופק אם בירך "לישב בסוכה" אינו חוזר ומברך, משום שספק ברכות להקל.

טוב שיהרהר את נוסח הברכה בלבו [11].

בירך ברכת המזון ונשאר בסוכה

מי שסיים את סעודתו, בירך ברכת המזון ולא יצא מן הסוכה, ואחר כך רוצה לאכול שוב – אינו חוזר לברך "לישב בסוכה" כל עוד נשאר בסוכה [12].

מקורות והערות

[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעב–קעח.

[2]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעז, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמד.

[3]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמב–קמה.

[4]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעב.

[5].