טז | שינה בסוכה

אפילו שינת עראי חייבת בסוכה

השינה בסוכה חמורה יותר מן האכילה. אכילת עראי מותרת לעיתים מחוץ לסוכה, אבל שינה – אפילו שינת עראי קצרה – צריכה להיות בסוכה [1].

הטעם הוא שאין שיעור קבוע לשינה. פעמים שאדם מנמנם זמן קצר ודי לו בכך, ולכן גם תנומה קצרה נחשבת שינה לעניין מצוות סוכה [2].

אין מברכים על השינה

אף שהשינה עצמה היא מצווה בסוכה, אין מברכים "לישב בסוכה" לפני השינה, מפני שאין ודאות שהאדם אכן יירדם, ויש חשש לברכה לבטלה [3].

ברכת "לישב בסוכה" שמברך על סעודתו פוטרת גם את שאר הישיבה בסוכה, ובכלל זה את השינה.

סוכה קטנה

מי שסוכתו קטנה ואינו יכול לפשוט את רגליו כהרגלו אינו נפטר אוטומטית מן הסוכה. כאשר ניתן לישון בה בכפיפת הגוף והרגליים ואין בכך צער חריג, עליו לישון בסוכה [4].

שינה עם אשתו

כאשר הסוכה פרטית וצנועה, טוב שאיש ואשתו ישנו יחד בסוכה, משום "תשבו כעין תדורו".

אם הדבר אינו אפשרי, או שקשה לאישה לישון בסוכה, האיש עדיין חייב לישון בסוכה לבדו [5].

בליל טבילה או בזמן שיש צורך בפרטיות ואין אפשרות לכך בסוכה, מותר לישון בבית [6].

חשש קור או מחלה

מי שרגיש מאוד לקור ועלול להצטנן או לחלות אם יישן בסוכה, הרי הוא בכלל מצטער ופטור מן הסוכה.

עם זאת, כאשר ניתן לפתור את הבעיה באמצעות שמיכות, בגדים חמים או חימום בטוח, נכון לעשות זאת ולקיים את המצווה [7].

מקורות והערות

[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמב, חזון עובדיה – סוכות, דיני השינה בסוכה.

[2]. ילקוט יוסף, דין השינה בסוכה, סעיף א.

[3]. ילקוט יוסף, דין השינה בסוכה, סעיף ה.

[4]. ילקוט יוסף, דין השינה בסוכה, סעיף ב.