טוען…
טוען תוכן…
הלכהלמנהג הספרדים אין מברכים "לישב בסוכה" על עצם הכניסה לסוכה, על ישיבה, לימוד, שינה או שתייה בלבד, אלא הברכה נאמרת בעיקר כאשר אוכלים אכילה המחייבת ברכה זו [1].
לכן מי שנכנס לסוכת חברו לביקור ואינו אוכל שם סעודת קבע – אינו מברך "לישב בסוכה", אפילו אם אוכל מעט עוגה או שותה יין [2].
מי שאוכל פת יותר מכביצה בסוכה מברך "לישב בסוכה" [3].
לכתחילה טוב לברך "לישב בסוכה" לפני ברכת "המוציא", בעודו עומד, ולאחר מכן לשבת ולברך "המוציא".
עם זאת, מי שנוהג לברך "המוציא" ולאחר מכן "לישב בסוכה" לפני שטועם מן הפת – יש לו על מה לסמוך [4].
כאשר עושים קידוש בסוכה בשבת או ביום טוב, מברכים "לישב בסוכה" במסגרת הקידוש, לפני שטועמים מכוס הקידוש [5].
גם בקידוש של שחרית, אף שהוא כולל בדרך כלל רק ברכת "בורא פרי הגפן", כאשר הקידוש הוא במקום סעודה יש לברך "לישב בסוכה" לפני השתייה [6].
המילה "לישב" אינה מחייבת ישיבה ממש. משמעותה לשהות ולהתעכב בסוכה.
לכן אדם שאוכל סעודת קבע בעמידה מסיבה כלשהי יכול לברך "לישב בסוכה" [7].
מי שהתחיל לאכול ושכח לברך "לישב בסוכה", יברך כאשר נזכר, כל עוד הסעודה עדיין נמשכת [8].
אפילו אם כבר אינו מתכוון לאכול עוד יותר מכביצה פת, כל עוד הוא ממשיך באכילת תבשיל, פירות או שתייה כחלק מן הסעודה – רשאי לברך [9].
אם סיים את הסעודה לגמרי – אינו מברך עוד על אותה סעודה.
אם כבר בירך ברכת המזון – בוודאי שאינו יכול לברך לאחר מכן "לישב בסוכה" על פירות או עוגה שאוכל לקינוח [10].
מי שמסופק אם בירך "לישב בסוכה" אינו חוזר ומברך, משום שספק ברכות להקל.
טוב שיהרהר את נוסח הברכה בלבו [11].
מי שסיים את סעודתו, בירך ברכת המזון ולא יצא מן הסוכה, ואחר כך רוצה לאכול שוב – אינו חוזר לברך "לישב בסוכה" כל עוד נשאר בסוכה [12].
[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעב–קעח.
[2]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעז, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמד.
[3]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמב–קמה.
[4]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעב.
[5].
[6]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעב.
[7]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעה.
[8]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעה–קעח.
[9]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמה, הליכות עולם ח"ב, עמ' ער, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעח.
[10]. ילקוט יוסף, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, סעיף ל.
[11]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' קעח.
[12]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמז.