כג | הולכי דרכים, נסיעות וטיולים

נסיעה לצורך פרנסה

אדם הנוסע ממקום למקום לצורך פרנסה או צורך חשוב נחשב "הולך דרכים".

אם הוא נוסע ביום – פטור מן הסוכה בזמן נסיעתו ביום, אך בלילה, כאשר הוא מגיע למקום שבו יש סוכה זמינה, עליו לאכול ולישון בסוכה [1].

אם אין במקום שבו הוא נמצא סוכה זמינה, הוא פטור מן הסוכה [2].

מי שנמצא בטיסה במשך שעות רבות לצורך נסיעה המותרת לו, רשאי לאכול במטוס גם סעודת קבע ואינו חייב בסוכה בזמן הטיסה [3].

הנוסע באוטובוס מעיר לעיר ונרדם בדרך אינו צריך להימנע מן השינה משום שאין שם סוכה, כאשר נסיעתו היא לצורך פרנסה או צורך ממשי [4].

ההיתר של הולכי דרכים לא נועד לאדם שיוצא לטיול להנאתו.

לכן אין נכון לתכנן בחול המועד טיול למקום שבו ידוע שלא תהיה סוכה זמינה בזמן סעודת קבע [5].

מי שיוצא לטיול חייב לתכנן את אכילתו באופן שיוכל לאכול סעודת קבע בסוכה, או להסתפק במאכלים שאינם מחייבים סוכה עד שיגיע למקום שבו יש סוכה [6].

נכון במיוחד להקדיש את ימי חול המועד ללימוד תורה, שמחת החג וביקורי משפחה ומקומות שבהם ניתן לקיים את מצוות החג כראוי [7].

[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קמז, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קסו.

[2]. ילקוט יוסף, דין מצטער שפטור מן הסוכה, סעיף לו.

[3]. ילקוט יוסף, שם, סעיף לז.

[4]. ילקוט יוסף מועדים, מהדורת תשס"ד, עמ' תרנה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רא–רב.