כט | ההדס – כיצד בוחרים הדסים כשרים?
17.9.2026הלכהזמן קריאה · 4 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכההתורה ציוותה על "ענף עץ עבות". ההדס הכשר הוא הדס שבו שלושה עלים יוצאים בכל קן בגובה שווה פחות או יותר ומקיפים את הגבעול [1].
אם שני עלים יוצאים בגובה אחד והעלה השלישי גבוה או נמוך מהם באופן ברור – אין זה הדס משולש אלא "הדס שוטה", והוא פסול למצווה [2].
גם הדס שבו גדלים שני עלים בכל קן, ולא שלושה, אינו כשר למצווה לדעת מרן השולחן ערוך, ואין לברך עליו אפילו במקום שאין הדס אחר [3].
אין צורך שהעלים יהיו שווים בדיוק מתמטי. העיקר הוא ששלושת העלים ייראו כיוצאים מאותו קן ובאותו מפלס.
לכן אין צורך להיכנס לבדיקות דקות מאוד בכל קן וקן, כל עוד בעין רגילה העלים נראים משולשים.
לכתחילה מצווה מן המובחר שכל שיעור ההדס יהיה משולש.
מעיקר הדין, אם רוב שיעור ההדס משולש כראוי – ההדס כשר [4].
לכן אם חלק קטן מן ההדס אינו משולש, או שנשר עלה אחד מכמה מן הקנים, אבל רוב שיעורו נשאר משולש – ההדס כשר [5].
אם נשר עלה אחד מכל קן ברוב שיעור ההדס, ונשארו רק שני עלים בכל קן, הדבר שנוי במחלוקת. בשעת הדחק ניתן לסמוך על המקילים [6].
אם ההדס ארוך הרבה יותר מן השיעור המינימלי, אין צורך שרוב אורכו הכולל יהיה משולש.
די שרוב שיעור ההדס הנצרך למצווה יהיה משולש [7].
שיעור ההדס הוא שלושה טפחים.
לפי השיעור המצומצם מדובר בכ־20 ס"מ, אולם לכתחילה טוב לקחת הדס שאורכו לפחות 24 ס"מ כדי לצאת ידי כל השיטות [8].
יש המחמירים בכ־30 ס"מ, אך אין זו עיקר ההלכה [9].
ראוי שעלי ההדס יהיו בגודל רגיל, בערך כציפורן אגודל.
אם העלים גדולים ורחבים באופן חריג מאוד יש לחשוש לכשרותו, וכן אין לבחור עלים קטנים באופן חריג [10].
לכתחילה ראוי לבחור הדס שעליו צפופים באופן שראשו של עלה מגיע לפחות לעוקצו של העלה שמעליו, כך שהעץ מכוסה בעלים.
מעיקר הדין גם אם העלים אינם חופים לחלוטין את כל הגבעול – ההדס כשר כאשר רובו מחופה [11].
אם נשאר רוב שיעור ההדס משולש – ההדס כשר.
אם רוב השיעור איבד את מבנה השלשות, יש להחליפו בהדס אחר [12].
לדעת מרן השולחן ערוך ומרן הרב עובדיה יוסף, הדס שנקטם ראש העץ שלו כשר.
עם זאת, לכתחילה טוב לקחת הדס שלם שלא נקטם, משום הידור מצווה [13].
לעיתים צומחים על ההדס פירות קטנים הדומים לענבים.
אם הם ירוקים – אין בהם פסול.
אם הם אדומים או שחורים, ומספר הפירות רב ממספר העלים, ההדס עלול להיפסל משום מראה מנומר.
אם הסיר את הפירות – ההדס חוזר לכשרותו. ביום טוב עצמו אין להסירם כאשר יש בכך משום תיקון המצווה [14].
הדס שעליו רק כמשו אך עדיין נשאר בהם מראה ירוק – כשר.
אם התייבשו לגמרי עד שאיבדו את מראם הירוק – ההדס פסול [15].
[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנא, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שג.
[2]. שם.
[3]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנא, חזון עובדיה – סוכות, עמ' דש.
[4]. ילקוט יוסף, סימן תרמו סעיף ד, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שי.
[5]. שם.
[6]. יחוה דעת ח"ב סימן עג, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שי.
[8]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנ, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שסב.
[9]. שם.
[10]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שז.
[11]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שה.
[12]. ילקוט יוסף, סימן תרמו סעיף ד, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שי.
[13]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שח.
[14]. חזון עובדיה – סוכות, בדיני הדס.
[15]. ילקוט יוסף, סימן תרמו, חזון עובדיה – סוכות, בדיני הדס יבש וכמוש.