כח | הלולב – כיצד בוחרים לולב כשר ומהודר?
17.9.2026הלכהזמן קריאה · 5 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכההלולב הוא הענף הצעיר היוצא מדקל התמר, בעוד עליו צמודים לשדרתו ועדיין לא נפתחו לצדדים כענף דקל רגיל [1].
לכתחילה מצווה לבחור לולב שעליו עולים בצמוד לשדרה ואינם פרודים ונוטים לצדדים [2].
אם העלים התחילו להיפרד זה מזה אך עדיין הם עולים עם השדרה ולא נתדלדלו כלפי מטה – הלולב כשר [3].
יש הבדל בין "נפרדו עליו" לבין "נפרצו עליו".
כאשר העלים רק נפתחו מעט ונפרדו זה מזה אבל עדיין עולים לאורך השדרה – הלולב כשר.
אבל אם רוב העלים נתדלדלו ואינם עולים עם השדרה אלא תלויים לצדדים או כלפי מטה – הלולב פסול, ואף אם יאגוד אותם בחזרה אל השדרה אין בכך כדי להכשירו [4].
אם רק מיעוט העלים נפגע ורוב העלים נשארו כתקנם והלולב עדיין מכוסה בעליו – הלולב כשר [5].
שיעור שדרת הלולב הוא ארבעה טפחים, בלי לחשב את העלים הבולטים מעל סוף השדרה.
לפי השיעור המצומצם יש בזה כ־27 ס"מ, אולם לכתחילה טוב להדר ששדרת הלולב תהיה לפחות 32 ס"מ כדי לצאת ידי כל השיטות [6].
אין ללולב שיעור מקסימלי, וגם לולב ארוך מאוד כשר [7].
צריך ששדרת הלולב תבלוט לפחות טפח מעל ראשי ההדסים והערבות. לכן אם ההדסים והערבות ארוכים במיוחד, צריך שהלולב יהיה ארוך בהתאם, או שיקצר אותם מלמטה [8].
לולב ששדרתו קצרה מן השיעור הכשר אין לברך עליו. אם אין שום לולב אחר, ניתן ליטלו ללא ברכה [9].
לולב שרוב עליו יבשו לגמרי – פסול משום שאינו "הדר".
אין הלולב נפסל מחמת יובש קל. שיעור היובש הפוסל הוא כאשר נסתלק ממנו מראה הירקות ועליו הלבינו באופן המעיד שכלתה לחותם. מצב כזה אינו מצוי בדרך כלל בלולבים הנמכרים כיום [10].
אם נקטמו רוב העלים העליונים של הלולב – הלולב פסול.
כאשר בראש הלולב יש עלה מרכזי אחד והוא נקטם באופן משמעותי, יש בכך פסול [11].
לעומת זאת, הקוץ הדק והמחודד המצוי לעיתים בקצה העלה אינו נחשב לחלק העיקרי מן העלה, ואם רק אותו קוץ נקטם – אין בכך כדי לפסול את הלולב [12].
כל עלה בלולב מורכב משני חלקים המחוברים זה לזה בגבם. החיבור שבגב העלה נקרא "תיומת" [13].
יש הידור לקחת לולב שבו העלה המרכזי העליון סגור ושלם, אך אין לפסול לולב רק מפני שהתיומת העליונה נפתחה מעט [14].
כאשר התיומת של העלה המרכזי נחלקה לכל אורכה או ברובה באופן משמעותי, יש בכך חשש פסול.
אם נפתח רק חלק קטן מן העלה – הלולב כשר, אלא שיש הידור לקחת לולב שגם העלה העליון שלו סגור לחלוטין [15].
אם בראש הלולב יש שני עלים מרכזיים, ורק תיומתו של אחד מהם נחלקה ואילו השני נשאר שלם – הלולב כשר [16].
אין צורך למשש ולפתוח את הלולב כדי לבדוק אם התיומת סגורה, מפני שעצם הבדיקה עלולה לגרום לפתיחתה. במיוחד כאשר העלים עדיין מחוברים בקליפה האדמדמה הטבעית, נכון להניחם כפי שהם [17].
כאשר העלים העליונים מחוברים זה לזה במעטה החום־אדמדם המכונה "קורא", יש בכך הידור, ואין צורך להסירו כדי לבדוק את התיומת [18].
עם זאת, גם לולב שאין עליו "קורא" כשר לחלוטין כאשר שאר תנאי הכשרות מתקיימים.
כאשר שדרת הלולב עצמה כפופה בצורה משמעותית – הלולב עלול להיפסל.
לעומת זאת, אם רק העלים העליונים כפופים מעט, כפי שמצוי בלולבים רבים, הלולב כשר [19].
יש שהעדיפו לולב שעליו העליונים כפופים בצורת "כפתור", מפני שכך הם נשארים סגורים ואינם נפתחים [20].
אם העלה העליון עצמו כפוף מאוד עד אמצעו ונראה כאילו הוא מקופל לשניים – יש לפוסלו [21].
לולב ששדרתו עקומה קדימה או לאחד הצדדים באופן משמעותי – פסול.
אם הוא עקום לאחור, לצד השדרה, כיוון שכך דרך גידולם של לולבים מסוימים – מעיקר הדין הוא כשר [22].
לכתחילה טוב לבחור לולב ישר.
אם ראש הלולב נסדק והסדק התרחב עד ששני חלקיו נראים כשני ראשים נפרדים – הלולב פסול.
כאשר הסדק קטן ושני החלקים עדיין נראים כעלה אחד – הלולב כשר [23].
לדעת מרן הרב עובדיה יוסף, לולב הגדל מדקל קנרי כשר למצוות ארבעת המינים ואף ניתן לברך עליו, אף שהדקל שונה מדקל התמר הרגיל ואינו מגדל תמרים ראויים כמותו [24].
מכל מקום, כאשר מצוי בקלות לולב מדקל תמר רגיל, רבים מעדיפים לקחת אותו.
לכתחילה אין להשאיר את הלולב, ההדס והערבה בתוך מים ברציפות במשך עשרים וארבע שעות, משום שיש פוסקים הרואים בכך דין "כבוש".
בדיעבד, אם שהו כך – הם כשרים [25].
[1]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף א.
[2]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף ג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצד.
[3]. שם.
[4]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף ג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצד.
[5]. שם.
[6]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנ, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שסב.
[8]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שנט.
[9]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנט, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שסב.
[10]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף י, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצו.
[11]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף יב.
[12]. שם.
[13]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף טו.
[14]. ילקוט יוסף מועדים, דיני לולב, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצה–רצח.
[15]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיפים יב, טו, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצה–רצח.
[16]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף יב.
[17]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף טו.
[18]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצה–רצח.
[19]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף יג.
[20]. שם.
[21]. שם.
[22]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף יד, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שא.
[23]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף טז, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רצח.
[24]. יחוה דעת ח"א סימן סז, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנ.
[25]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנא, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שסג.