לימוד משגיאותיהם של אחרים

ראינו לעיל , שאסור לספר על מגרעותיו של אדם אפילו לאנשים המכירים אותן ממילא, משום שעצם סיפור בגנות מידות רעות של אדם - אסור הוא.

אולם ,כשמדובר במטרות חינוכיות מותר להביא דוגמא מציאותית להתנהגות בלתי ראויה של הזולת ואפילו לציין את שמם של בעלי התנהגות זו , בתנאי שהמאזינים מכירים כבר את התנהגותם של אותם אנשים. השימוש בדוגמאות מעשיות יכול לסייע בהעברת המסר יותר מאשר דיון מופשט בלבד. כאן נעשית הזכרת הגנאי לשם תועלת, ועל כן אין בה משום לשון הרע .

לפיכך מותר להזכיר אורח חיים של יהודי שאינו שומר מצוות למטרה חינוכית - כדי להדגיש פגם בהתנהגותו ואת תוצאותיה - אף כי אי שמירתו את המצוות נובעת מתוך בורות וחוסר ידע. מכל מקום , יש להיזהר שלא לגנות אותו.

אין להביא דוגמאות מעברו של בעל תשובה ללא רשותו. כוונה לתועלת אינה מתירה להביך אדם ולהכלימו. כמו כן, אין להביא דוגמאות מאורי החיים של עדות שונות בקרב עם ישראל אלא אם כן ברור שהן המספר והן המאזינים אינם בעלי דעה שלילית על אותה עדה