ל | הערבה – כיצד מזהים ערבה כשרה?
17.9.2026הלכהזמן קריאה · 3 דקות1 הורדות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהלערבה שלושה סימנים עיקריים:
א. העלה שלה משוך ומאורך, ולא עגול.
ב. שפת העלה חלקה.
ג. הקנה נוטה לצבע אדום. גם אם הקנה עדיין ירוק כשהוא צעיר, הוא כשר כאשר מטבעו הוא עתיד להאדים [1].
אף שהתורה קוראת לה "ערבי נחל", אין צורך שהערבה תגדל בפועל על שפת נחל.
ערבה שגדלה בהרים, בשדה או במקום אחר כשרה לכתחילה [2].
יש המהדרים לקחת ערבה הגדלה סמוך למים כדי לצאת ידי כל הדעות, אבל אין זו חובה.
יש מין הדומה לערבה הנקרא צפצפה. עליו עגולים יותר, שפתם משוננת בצורה הדומה למסור והקנה שלהם אינו מקבל את סימני הערבה.
צפצפה פסולה למצוות ארבעת המינים [3].
אם שפת העלה אינה חלקה לגמרי אלא יש בה שיניים קטנות ועדינות מאוד, כעין מגל זעיר ולא כשיני מסור – הערבה כשרה [4].
עלי אקליפטוס אינם כשרים במקום ערבה. הם אינם ממין הערבה ואין יוצאים בהם ידי חובה [5].
נוטלים שתי ערבות יחד עם הלולב ושלושת ההדסים [6].
אורך הערבה צריך להיות שלושה טפחים.
לכתחילה טוב שהענף יהיה באורך של לפחות 24 ס"מ כדי לצאת ידי כל השיטות [7].
יש מהדרים לבחור ערבה שיש בראשה לבלוב.
אולם הלבלוב אינו מעכב כלל, והיעדר לבלוב אינו פוסל את הערבה [8].
גם אם העלה העליון של הערבה נשר – הערבה כשרה.
הפסול של "נקטם ראשה" מתייחס לקטימת ראש הגבעול עצמו ולא לנשירת העלה העליון [9].
לכן מי שרוצה לקצר ערבה ארוכה יעשה זאת מלמטה ולא מראש הגבעול, כדי שלא להיכנס לחשש קטימת הראש [10].
אם ראש העץ עצמו נקטם – הערבה פסולה [11].
ערבה שרוב עליה יבשו והלבינו – פסולה.
אם העלים רק כמשו ועדיין ניכר בהם מראה של חיות – הערבה כשרה [12].
בשעת הדחק, כאשר אין ערבה כשרה אחרת ויש רק ערבה יבשה הפסולה, ניתן ליטלה ללא ברכה [13].
ערבה שנשרו רוב עליה – פסולה, בין אם נשרו מעצמם ובין אם נתלשו בידי אדם [14].
אם נשרו רק מקצת העלים ורובם נשארו – הערבה כשרה.
לכן בעת הכנסת הערבות לאגד יש להיזהר שלא לקרוע את העלים.
מכיוון שהערבה נוטה להתייבש במהירות, נכון לשמור אותה במקום קריר ולח או בתוך עטיפה מתאימה.
אם במהלך החג הערבות כמשו מאוד או איבדו את רוב עליהן, יש להחליפן בערבות טריות.
[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנ, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שטז ושכט.
[2]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שכט.
[3]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שטז.
[4]. שם.
[5]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שיז.
[6]. ילקוט יוסף, סימן תרמה סעיף א.
[8]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנד, חזון עובדיה – סוכות, סוף עמ' שיז.
[9]. שם.
[10]. שם.
[11]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שיט.
[12]. ילקוט יוסף, סימן תרמז סעיף ח, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רנו, שטז.
[13]. שם.
[14]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' שכד.