לא | האתרוג – המדריך לבחירת אתרוג כשר
17.9.2026הלכהזמן קריאה · 6 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכההאתרוג צריך להיות לפחות בשיעור כביצה.
אם הוא קטן מכביצה – פסול [1].
אין צורך שצורתו תהיה רחבה כביצה דווקא. גם אתרוג צר וארוך כשר, אם הנפח הכולל שלו מגיע לשיעור כביצה [2].
אם בשעה שנקטף היה בו שיעור כביצה ולאחר מכן הצטמק מעט ונעשה קטן יותר – הוא נשאר כשר, משום שכבר חל עליו שם פרי גמור [3].
אתרוג שגדל על עץ שהורכב עם מין אחר, כגון לימון או חושחש, פסול למצווה בין ביום הראשון ובין בשאר ימי החג [4].
אין לברך עליו אפילו בשעת הדחק כאשר ידוע שהוא מורכב [5].
אם האתרוג הוא רק ספק מורכב ואין אפשרות לברר – אין לברך עליו משום ספק ברכות להקל [6].
אין לסמוך כיום על סימנים חיצוניים בלבד כדי לקבוע שאתרוג אינו מורכב, משום שניתן לגדל אתרוגים מורכבים הדומים מאוד לאתרוגים רגילים [7].
לכן נכון לקנות אתרוג מפרדס המוחזק כבלתי מורכב או מסוחר ירא שמים הנאמן לומר שהאתרוגים אינם מורכבים [8].
כאשר הסוחר ירא שמים ואינו עוסק במכירת אתרוגים מורכבים למצווה, ניתן לסמוך על עדותו, ובפרט כאשר יש גם תעודת כשרות מתאימה [9].
ישנם זני אתרוגים שהפיטם נושר מהם באופן טבעי כבר בתחילת גידולם.
אתרוג כזה כשר לכתחילה, ואין לומר שהוא "חסר", משום שכך דרך גדילתו [10].
לכן אתרוג תימני וכיוצא בו, שמטבע ברייתו אין עליו פיטם, כשר לכתחילה ומברכים עליו [11].
אם האתרוג גדל עם פיטם והוא נשבר לאחר גמר גידולו, יש לדון בדין "ניטלה פיטמתו".
כאשר ניטל הפיטם באופן שנעשה חסר במקום שבו היה מחובר – האתרוג עלול להיפסל ביום הראשון [12].
בשאר ימי החג, למנהג הספרדים, פסול חסר אינו מעכב כפי שהוא מעכב ביום הראשון [13].
אם כל העוקץ שבתחתית האתרוג נעקר עד שנחשף בשר האתרוג – האתרוג פסול ביום הראשון משום "חסר".
אם נשאר חלק מן העוקץ המכסה את מקום החיבור – האתרוג כשר [14].
ביום הראשון צריך שהאתרוג יהיה שלם.
לכן אתרוג שניקב ונחסר ממנו חלק ממשי עלול להיפסל משום "חסר" [15].
אם יש ספק אם באמת נחסר מבשר האתרוג – ניתן להקל במקום שהפוסקים הכשירו, ואין לפסול כל שריטה קטנה או פגיעה חיצונית [16].
כאשר קוץ פגע באתרוג בזמן שהיה על העץ ולאחר מכן מקום הפגיעה הגליד כחלק מתהליך גידולו, אין לראות כל סימן כזה כחסרון הפוסל.
כתמים וצלקות טבעיות הנוצרות מקוצים ועלים מצויים באתרוגים רבים ואינם בהכרח פסול [17].
חזזית היא בליטה או פגם ממשי שאינו חלק ממראהו הטבעי של האתרוג.
אם חזזית נמצאת במקום אחד, היא פוסלת כאשר היא מכסה את רוב האתרוג [18].
אם היא נמצאת בשניים או שלושה מקומות נפרדים באופן הגורם לאתרוג להיראות מנומר, היא עלולה לפסול גם כאשר אינה מכסה בפועל את רוב האתרוג [19].
"חוטם" האתרוג הוא החלק העליון שבו האתרוג מתחיל להשתפע לכיוון הפיטם.
במקום זה מחמירים יותר, וחזזית הניכרת שם עלולה לפסול גם בשיעור קטן [20].
דינים אלו חמורים בעיקר ביום הראשון. בשאר ימי החג פסק מרן השולחן ערוך להקל בפסולי הדר מסוימים [21].
נקודות קטנות הנוצרות מפגיעת קוצים בענפי העץ אינן נחשבות חזזית.
גם אם מקום הפגיעה נעשה אדמדם או חום, האתרוג כשר כאשר ברור שמדובר בסימן טבעי שנוצר מן הקוצים [22].
וכן קרום דק שנוצר ממגע העלים באתרוג, אפילו באזור החוטם, אינו נחשב חזזית ומותר לברך על האתרוג [23].
לכן אין צורך לפסול אתרוג בגלל כל נקודה או סימן טבעי.
מובן שככל שהאתרוג נקי ויפה יותר – הוא מהודר יותר, אבל יש הבדל בין פגם בהידור לבין פסול הלכתי.
מראה שחור או לבן שאינו ממראה האתרוג יכול לפסול לפי מיקומו ושיעורו.
כאשר הוא במקום אחד – הוא פוסל כשמתפשט ברוב האתרוג.
אם הוא מפוזר בשניים או שלושה מקומות באופן המנמר את האתרוג – דינו חמור יותר [24].
בחוטם האתרוג יש להחמיר גם בפגם קטן הניכר לעין [25].
אתרוג ירוק מאוד כעשבי השדה שעדיין לא הגיע לגמר פריו עלול להיות פסול.
אולם אם ידוע שהוא מסוג האתרוגים שאם יניחו אותו ליד תפוחים וכדומה הוא עתיד להצהיב – יש להכשירו [26].
גם אם התחיל כבר להצהיב בחלקו וחלקו עדיין ירוק, אין בכך פסול של מנומר כאשר ברור שהוא בתהליך הבשלה רגיל [27].
כאשר האדמומיות היא מצבעו הטבעי של האתרוג ואינה כתם זר, אין לפסול את האתרוג משום כך [28].
אתרוג יבש לחלוטין פסול.
שיעור היובש הוא כאשר אין בו עוד לחלוחית כלל [29].
אתרוג משנה קודמת מוחזק בדרך כלל כיבש, אולם אם נשמר בקירור או בדרך אחרת וברור שנותרה בו לחות – ניתן להכשירו [30].
האתרוג צריך להיות ראוי לאכילה.
לכן אתרוג שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות והוא טבל – פסול למצווה [31].
יש לוודא שהאתרוגים שנרכשו ממטעים בארץ מתוקנים מתרומות ומעשרות כדין.
אם התברר ביום טוב שלא הופרשו תרומות ומעשרות, אין להפריש ביום טוב עצמו, ויש פרטים מיוחדים בדיעבד [32].
אתרוג של ערלה אסור באכילה ולכן אינו כשר למצוות ארבעת המינים [33].
אתרוג שהיה מונח תחת מיטה שישנו עליה – מעיקר הדין כשר למצווה.
אם יש אתרוג אחר, טוב להעדיפו, אבל אם אין אתרוג אחר ניתן ליטול את האתרוג שהיה תחת המיטה ואף לברך עליו [34].
אתרוג שנגעו בו בידיים לפני נטילת ידיים של שחרית אינו נפסל.
לכתחילה טוב לערות עליו מים שלוש פעמים, אך גם אם לא עשה כן האתרוג כשר [35].
[1]. שולחן ערוך או"ח תרמח סעיף כב, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנד, חזון עובדיה – סוכות, עמ' ערה.
[2]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' ערה.
[3]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רעז.
[4]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנה, שו"ת יביע אומר ח"א סימן מב אות ט, שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן עד.
[5]. שם.
[6].
[7]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רכג.
[8]. שו"ת יביע אומר ח"א סימן מב אות ט, שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן עד, ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנה.
[9]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רכג.
[10]. חזון עובדיה – סוכות, בדיני פיטם האתרוג.
[11]. ילקוט יוסף, סימן תרמח סעיף יג.
[12]. ילקוט יוסף מועדים, דיני אתרוג, חזון עובדיה – סוכות, בדין ניטלה פיטמתו.
[13]. ילקוט יוסף, דיני פסולי ארבעת המינים, חזון עובדיה – סוכות.
[14]. ילקוט יוסף מועדים, דיני אתרוג, חזון עובדיה – סוכות, בדין ניטל עוקצו.
[15]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנו–קנז.
[16]. שם.
[17]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רס–רסא.
[18]. ילקוט יוסף, סימן תרמח, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רסא.
[19]. שם.
[20]. שם.
[21]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רסא.
[22]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רסא.
[23]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רס.
[24]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רנח.
[25]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רסא.
[26]. ילקוט יוסף, סימן תרמח, חזון עובדיה – סוכות, בדיני מראה האתרוג.
[27]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רנח.
[28]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רנט.
[29]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רנה.
[30]. שם.
[31]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנז, חזון עובדיה – סוכות, עמ' רמו.
[32]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' רמו–רנא.
[33]. ילקוט יוסף, הלכות ערלה פרק ט, חזון עובדיה – סוכות, בדיני אתרוג הראוי לאכילה.
[34]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קנח, שו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סימן ט, ח"ח או"ח סימן נא, חזון עובדיה – סוכות, עמ' ער.
[35]. חזון עובדיה – סוכות, עמ' עדר.