מסירת מידע

שלא כמו השדכן או היועץ , כשפונים לצד שלישי בשאלות מוגדרות על אחד מן הצדדים אין הוא משיא עצות . לפיכך לא יהיה ענינו העיקרי שלא לתת עצה שאינה הוגנת. אחריותו העיקרית היא לענות ביושר ולהימנע מלדבר מה שעלול להיחשב כלשון הרע ,
אם הוא נשאל האם לצד השני יש חסרון מסוים, בודאי שנכון יהיה לספר את האמת. למשל , אם שואלים אותו על אופיו של פלוני , והוא יודע שהלה מהיר חימה ,הוא חייב לגלות זאת לתועלת מובן שנדרשים כאן התנאים לסיפור דברים מסוג זה (ידיעות מכלי שני יש להציג כמידע מכל שני, נדרשת כוונה לתועלת, מותר לספר רק מה שמדויק ונחוץ).

אם , בכל זאת , מבקשים מאדם מידע שמבחינה אובייקטיבית אינו נוגע לעניין אך הוא חשוב בעיני השואל , הרי הוא ניצב בפני בעיה : מתן המידע הוא בעצם סיוע להפרה בלתי מוצדקת של הצעת שידוך העשוי להצליח. מאידך האדם אינו רשאי להוליך שולל את אותו צד על ידי מתן מידע כוזב, ובעשותו כך הוא משפיע על עתידו של אותו אדם מבלי ידיעתו. החפץ חיים מציע במקרים כאלו להסתפק באמירה "אינני יודע" (בהמשך נברר מדוע אין זה בגדר שקר).

בסיכומו  של דבר, אם לדוגמא בחור טוב עומד על כך שבת זוגתו תהיה צעירה ממנו לפחות הארבע שנים , אחת שמעולם לא נכשלה בשום מבחן בבית הספר היסודי, אשר תתאים לאיזה שהוא תנאי בלתי סביר. כאשר פלוני נשאל על כך, עליו פשוט לענות "אינני יודע