מעשה שבת | מה הדין במלאכה שכבר נעשתה?
21.9.2026מאמרזמן קריאה · 3 דקות
טוען…
טוען תוכן…
כאשר אדם עבר ועשה מלאכה בשבת, קיימות למעשה שתי שאלות שונות.
השאלה הראשונה: האם היה מותר לו לעשות את הפעולה?
והשאלה השנייה: עכשיו, לאחר שהפעולה כבר נעשתה — האם מותר ליהנות מן התוצאה?
הדין השני נקרא "מעשה שבת".
מי שבישל בשבת במזיד — התבשיל אסור למבשל עצמו לעולם.
לאחרים מותר ליהנות ממנו במוצאי שבת, בהתאם לפרטי הדין [1].
זהו קנס שקנסו חכמים את מי שעבר במזיד.
אם המלאכה נעשתה בשוגג — אסור ליהנות מן התוצאה בשבת.
במוצאי שבת מותר ליהנות ממנה [1].
למנהג הספרדים אין מקילים ליהנות בשבת עצמה ממלאכת תורה שנעשתה בשוגג.
שוגג אינו מי שעשה את המלאכה בכוונה כשהוא יודע שהדבר אסור.
לדוגמה, מי שלא ידע שהיום שבת או לא ידע שהפעולה אסורה יכול להיחשב שוגג לפי פרטי המקרה.
אם נעשתה בשוגג פעולה שאיסורה מדרבנן בלבד, ילקוט יוסף פוסק שבדרך כלל מותר ליהנות ממנה כבר בשבת עצמה [2].
הטעם הוא שבאיסור דרבנן לא קנסו שוגג משום מזיד.
גם בכלל זה יש חריגים.
ילקוט יוסף מציין במפורש דינים מיוחדים בהטמנה ובהחזרת קדרה על גבי האש באיסור [2].
לכן כאשר המקרה שייך לדין מיוחד, אין להסתפק בכלל הבסיסי.
אם הפעולה הייתה אסורה מדרבנן ונעשתה במזיד — אסור ליהנות מן התוצאה בשבת.
במוצאי שבת מותר ליהנות ממנה [2].
המושג "מעשה שבת" אינו שייך רק לבישול.
גם אם אדם הדליק אור, תיקן חפץ או עשה מלאכה אחרת, עשויה להתעורר שאלה אם מותר ליהנות מן התוצאה.
הפרטים תלויים בסוג המלאכה.
כאשר נעשתה מלאכה בהיתר לצורך חולה שיש בו סכנה, קיימים דינים מיוחדים לגבי הנאת אדם בריא מן המלאכה בשבת [3].
לכן אין להשוות מלאכה אסורה שנעשתה בשוגג למלאכה שהותרה לצורך פיקוח נפש.
מישהו הדליק אור בשבת — האם מותר לקרוא לאורו?
מישהו חימם אוכל באיסור — האם מותר לאכול?
מישהו תיקן חפץ — האם אפשר להשתמש בו?
לפני שעונים צריך לברר:
האם האיסור היה מן התורה או מדרבנן?
האם נעשה בשוגג או במזיד?
למי נעשתה המלאכה?
מלאכת תורה במזיד — למבצע עצמו התוצאה אסורה לעולם בדין הקלאסי של מבשל.
מלאכת תורה בשוגג — אסורה בהנאה בשבת ומותרת במוצאי שבת.
איסור דרבנן בשוגג — בדרך כלל מותר ליהנות כבר בשבת.
איסור דרבנן במזיד — אסור בשבת ומותר במוצאי שבת.
במלאכות מסוימות יש פרטים וחריגים נוספים.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שיח סעיף א; ילקוט יוסף, שבת כרך ג, סימן שיח — הנאה ממעשה שבת.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ג — הנאה ממעשה שבת בדברים האסורים מדרבנן; הליכות עולם סוף חלק ג.
[3] ילקוט יוסף, סימן שיח סעיף ב — מלאכה שנעשתה לצורך חולה שיש בו סכנה.
