טוען…
טוען תוכן…
מאמר"גרמא" פירושה שהאדם אינו עושה את המלאכה באופן ישיר, אלא יוצר מצב שבאמצעותו המלאכה תתרחש בדרך עקיפה.
זהו הבדל חשוב בין פעולה ישירה לבין יצירת גורם שיביא לתוצאה בהמשך.
כאשר אדם עושה בעצמו את המעשה שמביא מיד למלאכה — זו פעולה ישירה.
בגרמא קיים שלב נוסף בין פעולת האדם לבין התוצאה.
ההגדרה המדויקת של גרמא תלויה באופן שבו נגרמת המלאכה, ולכן לא כל פעולה שמתעכבת בזמן נחשבת גרמא.
גרמא אינה היתר רגיל לעשות מלאכה בשבת.
גם במקום שבו אין מדובר באיסור תורה, אין לעשות גרמא כדרך שגרה ללא צורך הלכתי.
אחת הדוגמאות הידועות בהלכה היא גרימת כיבוי דליקה בדרך עקיפה.
במצבים מסוימים, ובעיקר במקום הפסד, התירו לגרום לכיבוי בלי לכבות בידיים ממש [1].
אין ללמוד מכך שמותר לכבות בכל דרך עקיפה.
בפסיק רישיה האדם עושה פעולה ישירה שמביאה בוודאות לתוצאה אסורה נוספת.
בגרמא המלאכה עצמה נוצרת בדרך עקיפה ולא כתוצאה ישירה ומיידית ממעשה האדם.
מכשיר שהוכן מערב שבת ופועל מאליו בשבת אינו בהכרח נחשב לגרמא שעושה האדם בשבת.
לדוגמה, מותר להתחיל בערב שבת פעולה שתימשך מאליה בשבת, בתנאים המבוארים בהלכה [2].
זהו דין אחר מפעולה שהאדם יוזם בשבת עצמה.
העובדה שמכשיר משווק או מוגדר כמכשיר גרמא אינה הופכת את השימוש בו למותר לכל צורך.
יש מכשירים שנועדו לצרכים של רפואה, ביטחון או צורך מיוחד.
ההיתר תלוי במנגנון ובצורך שלשמו משתמשים בו.
המושג מופיע בכיבוי, במערכות חשמל, בציוד רפואי ובמערכות אוטומטיות.
כאשר אומרים שפעולה נעשית "בגרמא", צריך לדעת:
האם זו באמת גרמא מבחינה הלכתית?
ומהו הצורך שבגללו רוצים להשתמש בה?
גרמא = גרימת מלאכה בדרך עקיפה.
אין לראות בגרמא היתר כללי לעשות מלאכות בשבת.
במקרים מיוחדים של הפסד, חולי או צורך משמעותי קיימים היתרים מוגדרים.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ה, דיני גרמא — גרם מלאכה וגרם כיבוי במקום הצורך.
[2] ילקוט יוסף, סימן רנב סעיף א — מותר להתחיל מלאכה מערב שבת אף שהיא מסתיימת מאליה בשבת.