קריאת התורה בחנוכה | מה קוראים בכל יום ומה קורה בראש חודש או בשבת?
6.10.2026הלכהזמן קריאה · 4 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהבכל שמונת ימי החנוכה קוראים בתורה בפרשת הנשיאים שבפרשת נשא. בימות החול עולים שלושה עולים, בשבת חנוכה קוראים תחילה את פרשת השבוע ומוסיפים קריאה מיוחדת לחנוכה, ובראש חודש טבת משלבים את קריאת ראש חודש עם קריאת חנוכה לפי סדר קבוע [1]. [2].
ביום הראשון של חנוכה מתחילים מפרשת ברכת כהנים וממשיכים אל עניין קרבנות הנשיאים. המנהג הנכון הוא שהכהן קורא עד „ויקריבו אותם לפני המשכן”, הלוי ממשיך משם עד „ויהי המקריב ביום הראשון”, והשלישי ממשיך בקרבן הנשיא של היום הראשון עד תחילת „ביום השני” [1].
מהיום השני ואילך קוראים בכל יום בקרבן הנשיא השייך לאותו יום. ביום השני הכהן מתחיל ב„ביום השני”, הלוי ממשיך באותה פרשה, והשלישי חוזר וקורא את קרבן היום השני. כך ממשיכים בכל ימי החנוכה לפי הנשיא של אותו יום [1].
ביום השמיני מתחילים בקרבן הנשיא של היום השמיני, ולאחר מכן ממשיכים עד סוף קרבנות הנשיאים ומוסיפים את תחילת פרשת בהעלותך, עד „כן עשה את המנורה” [1].
זהו המנהג המקובל בארץ ישראל, ולכן ביום השמיני הקריאה ארוכה מעט יותר משאר הימים.
אם טעו וקראו ביום אחד את פרשת הנשיא של היום שלפניו או של היום שאחריו, וכבר סיימו את הקריאה, יצאו ידי חובה ואין צורך לחזור ולקרוא שוב [1].
גם אם ביום השמיני קראו רק את פרשת „ביום השמיני” כמו בשאר הימים ולא המשיכו עד „כן עשה את המנורה”, מעיקר הדין אין חוזרים. אם ספר התורה עדיין פתוח ולא הוחזר למקומו, טוב שהעולה השלישי ימשיך לקרוא בלי ברכה עד „כן עשה את המנורה” [1].
בשבת חנוכה מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע כרגיל, ובספר השני קורא המפטיר את הקריאה המיוחדת של חנוכה לפי היום שבו נמצאים [1]. [2].
בשבת הראשונה של חנוכה מפטירים „רני ושמחי בת ציון”. אם חנוכה כולל שתי שבתות, בשבת השנייה מפטירים בפרשת נרות שלמה שבספר מלכים [1].
אין מזכירים חנוכה בתוך ברכות ההפטרה עצמן.
כאשר ראש חודש טבת חל ביום חול של חנוכה, מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון עולים שלושה וקוראים בקריאת ראש חודש, ובספר השני עולה הרביעי וקורא בפרשת הנשיאים את הקריאה של אותו יום בחנוכה [1]. [2].
הסיבה שראש חודש נקרא קודם היא הכלל „תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם”. ראש חודש חל פעמים רבות יותר, ולכן הוא קודם לקריאת חנוכה.
אם פתחו תחילה את ספר התורה של חנוכה והתחילו כבר לקרוא לכהן בקריאת חנוכה, לפי הפסיקה הספרדית אין מפסיקים באמצע. מסיימים את הקריאה של אותו עולה בחנוכה, ולאחר מכן קוראים את שלושת העולים הבאים בקריאת ראש חודש [1].
זהו פרט חשוב, משום שבשולחן ערוך וברמ״א מובאות דעות נוספות בפרטי הטעות הזאת, אבל למעשה לבני ספרד אין להפסיק את הקריאה שכבר התחילה [1].
אם קראו בטעות את כל ארבעת העולים בספר הראשון בקריאת ראש חודש, הדין תלוי אם כבר הוציאו את ספר התורה השני. אם ספר התורה השני כבר הוצא, מעלים עולה נוסף וקוראים בו את קריאת חנוכה, כדי שלא ייראה כאילו ספר התורה הוצא לחינם [1]. [2].
אם לא הוציאו כלל ספר שני, אין צורך להוציאו מחדש רק כדי לקרוא את קריאת חנוכה [2].
כאשר ראש חודש טבת חל בשבת חנוכה מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר השני קורא השביעי בקריאת ראש חודש, ובספר השלישי קורא המפטיר את הקריאה של חנוכה [1]. [2].
לאחר מכן מפטירים „רני ושמחי בת ציון”, משום שפרסום הנס של חנוכה קובע את ההפטרה, אף שראש חודש תדיר יותר [1].
אם בשבת ראש חודש טבת קראו בטעות את קריאת חנוכה לפני קריאת ראש חודש, אין הדבר מבטל את הקריאה. לאחר מכן משלימים את קריאת ראש חודש, ובהפטרה עדיין מפטירים „רני ושמחי בת ציון” [1].
במקרה כזה טוב להזכיר גם פסוקים מהפטרת ראש חודש לפני הברכות שלאחר ההפטרה, אבל עצם ההפטרה נשארת של חנוכה [1].
ביום חול רגיל של חנוכה ← שלושה עולים בפרשת הנשיאים.
ביום השמיני ← ממשיכים עד „כן עשה את המנורה”.
בשבת חנוכה ← שני ספרים, פרשת השבוע ואחריה קריאת חנוכה למפטיר.
בראש חודש טבת בחול ← שני ספרים, שלושה עולים בראש חודש והרביעי בחנוכה.
בראש חודש טבת שחל בשבת ← שלושה ספרים, פרשת השבוע, ראש חודש, חנוכה.
טעו וקראו נשיא של יום אחר ← אם כבר סיימו, אין חוזרים.
קריאת התורה בחנוכה בנויה על פרשת הנשיאים, אבל כאשר חנוכה נפגש עם שבת או עם ראש חודש משתנה הסדר. ראש חודש קודם לחנוכה בקריאה משום שהוא תדיר יותר, ואילו בהפטרה של שבת ראש חודש חנוכה נשארת ההפטרה של חנוכה משום פרסום הנס.
[1]. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרפ״ד סעיפים א–יב, בדיני קריאת התורה בחנוכה, שבת חנוכה וראש חודש טבת.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ״ד סעיפים א–ג.