תכנית עבודה חודשית | כבוד
3.9.2026זמן קריאה · 3 דקות
שבוע ראשון | לזהות
מטרת השבוע: לגלות באילו מצבים הכבוד מפעיל אותי.
אין צורך לשנות.
רק לזהות.
שבוע שני | להפחית ציפיות
מטרת השבוע: להיכנס למצבים מסוימים בלי להכין מראש רשימת כבוד שמגיע לי.
טוען…
טוען תוכן…
מטרת השבוע: לגלות באילו מצבים הכבוד מפעיל אותי.
אין צורך לשנות.
רק לזהות.
מטרת השבוע: להיכנס למצבים מסוימים בלי להכין מראש רשימת כבוד שמגיע לי.
מה יקרה אם לא ישימו לב אליי כפי שאני מצפה?
בכל יום כבד אדם אחד באופן מעשי.
מחמאה.
תודה.
הקשבה.
קרדיט.
שאלה אמיתית לדעתו.
שלוש פעמים בשבוע עשה מעשה טוב בלי לספר עליו.
בסוף החודש שאל:
האם אני מסוגל ליהנות יותר מן המעשה ופחות מן ההכרה בו?
אימון יומי של חמש דקות
בסוף היום שאל:
איפה חיפשתי היום הכרה?
מה ציפיתי לקבל מאחרים?
האם נתתי כבוד למישהו?
האם עשיתי משהו טוב בלי לספר?
האם הצלחתי לפרגן למישהו שקיבל מקום?
האם תיקנתי משהו שלא היה צורך לתקן?
האם הייתי מסוגל להיות לא במרכז בלי להרגיש פחות?
בחן את עצמך – שאלות עומק
האם אני נפגע כאשר לא שואלים לדעתי?
האם חשוב לי שידעו מי יזם רעיון מוצלח?
האם אני מצפה להכרת תודה על כל טובה?
האם אני מסוגל לתת לאחר לקבל את הקרדיט כשהוא באמת ראוי לו?
האם אני מרגיש בנוח לשבת במקום לא מרכזי?
האם אני מתייחס אחרת לאדם חשוב ולאדם פשוט?
האם מצב הרוח שלי משתנה כאשר לא מחמיאים לי?
האם אני מרגיש צורך לציין קשרים עם אנשים חשובים?
האם אני מתקן אנשים על פרטים קטנים בעיקר כדי להראות שאני יודע?
האם אני מסוגל לשמוע שמישהו אחר קיבל תפקיד שרציתי בלי להקטין אותו?
האם אני עושה דברים טובים גם כשאיש אינו יודע?
האם אני נעלב יותר מן הסגנון שבו נאמרה ביקורת מאשר מן הביקורת עצמה?
האם אני מצפה ליחס מיוחד בגלל גיל, תפקיד, ידע או מעמד?
האם אני מנהל חשבון מי בירך אותי, הזמין אותי, התקשר אליי והודה לי?
האם אני יכול לפרגן גם למי שקיבל את הכבוד שרציתי לעצמי?
האם אני יודע להבחין בין כבוד עצמי בריא לבין מאבק על האגו?
האם אני מסוגל שלא להסביר את עצמי כאשר ההסבר אינו באמת נחוץ?
האם אני זוכר שגם לאחרים יש צורך בכבוד?
האם אני משקיע יותר כאשר אנשים חשובים רואים אותי?
מה קשה לי יותר: שלא יעריכו את המעשה שעשיתי, או שהמעשה לא יצליח?
משפטי עבודה
"הערך שלי אינו תלוי בכמות הכבוד שאני מקבל."
"אני רוצה להיות מן המכבדין, לא מן המחפשים כבוד."
"לא כל חוסר תשומת לב הוא פגיעה."
"אפשר לעשות דבר גדול גם בלי שידעו מי עשה אותו."
מטרה ארוכת טווח
המטרה אינה להגיע למצב שבו לא אכפת לאדם מאף יחס שהוא מקבל.
אנחנו בני אדם.
מילים פוגעות.
כבוד משמח.
זלזול מכאיב.
אבל ככל שהאדם מתקדם, הוא נעשה פחות תלוי בכך.
הוא מסוגל לעשות את הדבר הנכון גם בלי מחיאות כפיים.
הוא מסוגל לתת לאחר מקום בלי להרגיש שנלקח ממנו משהו.
והוא מתחיל להבין שהכבוד הגדול ביותר אינו בכך שכולם יכבדו אותו, אלא בכך שהוא נעשה אדם שמכבד אחרים.
