אהבה רבה | שינוי נוסח הברכה בין שחרית לערבית
מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א30.8.2026תפילהזמן קריאה · 8 דקות
#שו"ת על התפילה
טוען…
טוען תוכן…
תפילה"אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֺקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְּךָ, וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּים, אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֺם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֺת הָאָרֶץ, וְתוֺלִיכֵנוּ קוֺמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵ-ל פּוֺעֵל יְשׁוּעוֺת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֺן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה בֶּאֱמֶת, לְהוֺדוֺת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֺחֵר בְּעַמּוֺ יִשרָאֵל בְּאַהֲבָה".
לעומת ברכה זו שהיא השניה מברכות קריאת שמע של שחרית, נוסח הברכה השניה שלפני קריאת שמע של ערבית קצרה בהרבה. "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למדת, על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך, ונשמח בדברי תורתך ובמצוותיך לעולם ועד, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים. ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל". גם בנקודות המשותפות לשתי הברכות ישנן שינויי משמעות רבים, כפי שיבואר להלן.
שאלה
מהי הסיבה לשינויים אלו? הלא כשם שקריאת שמע עצמה היא אותה קריאה בבוקר ובערב, מן הראוי שישתוו גם ברכותיה?
תשובות
א. בבוקר אנו מתעוררים ליום חדש עם מבט על העתיד, תוך ציפיה להתגשמות תקוותינו מיום זה. לפיכך מתמקדת הברכה בביטוי משאלות ליבנו, ונאמרת בלשון בקשה על העתיד. 'רחם עלינו', 'תן בליבנו בינה', 'והאר עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצוותיך, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך', 'והביאנו לשלום מארבע כנפות כל הארץ, ותוליכנו קוממיות לארצנו'. לעומת זאת בערב אנו עורכים סיכום על היום שעבר, ומתמקדים יותר בהודאה על העבר, על כך ש"תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למדת".
ב. מידי בוקר בבוקרו, לאחר שהושבה לנו נשמתנו ממרום, אנו מדגישים בברכה את החמלה הגדולה של ה' עלינו. כשם שמיד בקומנו אנו אומרים "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", כמו כן את המילים "ה' אלוקינו חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו" אנו אומרים רק בבוקר ולא בערב.
ג. בבוקר נוסח הברכה הינו אישי, "אהבה רבה אהבתנו ה' אלוקינו", אהבה אינדבידואלית לכל אחד ואחד מעם ישראל. בעוד שבערב הברכה מתייחסת יותר לקשר של עם ישראל לה' ברמה הלאומית, "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת". מסיבה זו גם חתימת הברכה בערב היא "אוהב עמו ישראל", שמשמעותה אהבה קולקטיבית כעם. לעומת זאת בבוקר אנו חותמים את הברכה במילים "הבוחר בעמו ישראל באהבה", כלומר בחירה בעם ישראל על ידי אהבת כל אחד מהם באופן אישי.
ד. כהמשך לתשובה הקודמת, בברכה של שחרית מוזכרת הבקשה "והביאנו לשלום מארבע כנפות כל הארץ, ותוליכנו קוממיות לארצנו", בקשה המתייחסת למצבו הנוכחי של עם ישראל, בעודו מפוזר בגלות בין העמים. במצב זה ההתייחסות לעם ישראל היא כאל יחידים, ועל כן גם האהבה הינה אהבה אישית לכל יחיד בפני עצמו. אך לאחר שכבר ביטאנו בבוקר את כמיהתנו לקיבוץ גלויות ולאיחודנו כעם, בערב אנו מתייחסים אל עמנו כחטיבה מאוחדת אחת, ועל כן גם בברכה אנו מתבטאים כעם לא כיחידים.
ה. בעוד שבבוקר ההתייחסות ללימוד התורה קצרה, ומתבטאת רק במילים 'ללמוד וללמד', בערב ההתייחסות לכך רחבה יותר, ומפרטת את הלימוד ביום ובלילה. "בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתך", וכן בסוף הברכה "ובהם נהגה יומם ולילה". במשך היום מובנת מאליה חובת תלמוד תורה, אך בערב, לאחר יום עמל מפרך, צריך זירוז וחיזק מיוחד לתלמוד תורה [1].
ו. מבחינת חיי הגוף בעולם הזה, יומו של כל אדם מגיע אל קיצו. הלילה שלאחרי נמשך זמן ארוך מאד. אך יש חיים לאחר המוות, והם חיי הנצח בעולם הבא. מסיבה הזו ברכת הלילה מדגישה יותר את הנצחיות של חיים אלו, ופותחת במילים 'אהבת עולם', לעומת 'אהבה רבה' הפותחת את הברכה בשחרית [2]. גם בהמשך ברכת הלילה יש איזכור לשני העולמות, במילים 'ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים', העולם הזה והעולם הבא.
ז. ביהדות היממה מתחילה בלילה, והיום הולך אחר הלילה. לפי זה תפילת ערבית היא הראשונה מבין שלש תפילות היממה, ושחרית היא התפילה השניה. בהתאם לכלל "לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל", בתפילת הערב הראשונה אנו מתמקדים בהודאה תמציתית על חסדי ה' עמנו, באהבתו אלינו ובנותנו לנו את התורה. רק לאחר מכן, בתפילת הבוקר השניה, אנו מרחיבים בבקשותינו, ומבקשים על מגוון נושאים. מאור עינים בתורה, דביקות במצוות, אהבת ה' ויראת שמים, וקיבוץ גלויות.
ח. היום המסמל בהירות ועירנות, הינו הזמן מתאים יותר להרחבה ופירוט של משאלותינו מהקדוש ברוך הוא. לעומת זאת הלילה מסמל חושך וישנוניות, ועל כן ראוי לקצר בו במילים ולדבר בתמציתיות.
ט. בייחוד הבקשה "והביאנו לשלום מארבע כנפות כל הארץ, ותוליכנו קוממיות לארצנו" מתאימה דווקא ליום ולא ללילה. ההליכה היא פעולה הנעשית ביום, ולא בחשכת הלילה [3] (פרישה, אורח חיים סימן ס אות א).
י. "אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תיקן תפילת מנחה, ויעקב תיקן תפילת ערבית" (ברכות כו ב). אברהם מסמל את מידת החסד, ככתוב (מיכה ז כ) "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". מסיבה זו ברכת קריאת שמע של שחרית כוללת ביטויים רבים של חסדי ה' עמנו: 'אהבה רבה אהבתנו', 'חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו', 'ותלמדם חוקי חיים', 'א-ל פועל ישועות אתה', 'בנו בחרת מכל עם ולשון', 'וקרבתנו לשמך הגדול'. כל זאת לצד פירוט של החסדים שאנו מצפים ממנו: 'רחם עלינו', 'תן בליבנו בינה', 'והאר עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצוותיך, ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך', 'והביאנו לשלום מארבע כנפות כל הארץ, ותוליכנו קוממיות לארצנו'. בסיום הברכה אנו מדגישים שוב את מורשתו של אברהם בהפצת אור האמונה וייחוד ה' בעולם, במילים 'לייחדך באהבה".
לעומת זאת יעקב אבינו התייחד במידת האמת, ועבד את ה' בכל מאודו גם בזמנים של הסתרת החסדים, תחת רדיפות עשיו אחיו ולבן הרשע. כמו כן, לעומת אברהם אבינו שנשב לעמוד גמילות חסדים, ויצחק אבינו שנחשב לעמוד העבודה, נודע יעקב אבינו כעמוד התורה. על כן בברכת קריאת שמע של תפילת הערב שנתקנה על ידו אנו מדגישים בעיקר את לימוד התורה [4].
יא. כמובא לעיל (תשובה ו), בשחרית פותחת הברכה במילים 'אהבה רבה', ובערבית ב'אהבת עולם'. חלוקה זו נובעת ממחלוקת תנאים בברייתא (ברכות יא ב) בנוסח הברכה, בשתי הברכות גם יחד. תנא קמא סובר כנוסח הראשון, וחכמים סוברים כנוסח השני. החלוקה בין שתי הברכות הינה פשרה בין שתי השיטות, בבוקר 'אהבה רבה' כתנא קמא, ובערב 'אהבת עולם' כחכמים (תוספות שם ד"ה ורבנן) [5]. מבואר בגמרא (שם) שהנוסח של 'אהבת עולם' מבוסס על לשון הכתוב (ירמיה לא ב) "ואהבת עולם אהבתיך", אך המקור של הנוסח 'אהבה רבה' בכתובים אינו מפורש בדבריה. הפרישה (אורח חיים סימן ס אות א) כותב, שהבסיס לנוסח זה הינו הכתוב (איכה ג כג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך". לאור זאת הוא מבאר את הטעם שקבעו הראשונים לומר נוסח זה בבקרים, ואת הנוסח השני בלילות.
יב. גם אמירת 'מודה הנאמרת בהשכמת הבוקר, ומסיימת במילים 'רבה אמונך', מבוססת על הכתוב האמור. שנינו במדרש (איכה רבה שם), "חדשים לבקרים רבה אמונתך, אמר רבי אלכסנדרי, על שאתה מחדשנו בכל בוקר ובוקר אנו יודעים שאמונתך רבה לתחית המתים". לאור זאת יתבאר הטעם לכך שקבעו הראשונים לומר נוסח זה בשחרית. חזרת הנשמה אל הגוף בבוקר מזכירה את תחיית המתים שנאמר בה לשון 'רבה'. גם בברכת תחיית המתים שבתפילת שמונה עשרה מוזכרת לשון דומה, "מחיה מתים אתה רב להושיע" (צל"ח ברכות שם ד"ה תניא). לעומת זאת נוסח 'אהבת עולם' המבוסס על הכתוב "אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד" כמובא בתשובה הקודמת, מתאים יותר ללילה, בהיותו מרמז על מאמר חז"ל (חגיגה יב ב): כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום".
יג. לחילופין, הלילה מרמז על חשכת הגלות. גם לפני שנזכה לתחיית המתים המרומזת ב'אהבה רבה' כאמור, קיימת ועומדת אהבתו הנצחית של הקדוש ברוך הוא כלפינו. 'אהבת עולם' הינה אהבה זו, בין בשעת גילוי אור פניו, ובין בשעת הסתר פניו.
יד. "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהלים צב ג). בעוד הבוקר מתאפיין בהתגלות חסדי ה' עלינו, הלילה מתאפיין בכח האמונה בה'. גם כאשר אין החסדים מאירים לנו, אנו מאמינים בכל ליבנו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". אי לכך בלילה אין אנו מרבים בבקשות, ומסתפקים באמונה זו.
טו. שתי הברכות שואפות למטרה אחת, שמחת ליבנו במילוי משאלותינו. ההבדל הוא באמצעי שיביא עלינו את השמחה. בברכת קריאת שמע של שחרית אנו מבקשים "נגילה ונשמחה בישועתך", ואילו בברכת קריאת שמע של ערבית אנו מבקשים "ונשמח בדברי תלמוד תורתך". אור הבוקר מסמל את התקוה לישועה ולגאולה השלמה. הלילה מסמל את הגלות בה ישמח ליבנו בלימוד התורה.
[1] יתר על כן אומרת הגמרא (עירובין סה א), לא נברא הלילה אלא ללימוד תורה. עוד אמר ריש לקיש (חגיגה יב ב): כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר (תהלים מב ) "יומם יצוה ה' חסדו", ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו, משום "ובלילה שירה עמי". וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' רלח סעיף א), "צריך להיזהר בלימוד הלילה יותר מבשל יום, והמבטלו עונשו מרובה".
[2] ראה להלן (תשובה י) במקורה של חלוקה זו.
[3] כאזהרת חז"ל (פסחים ב א) "לעולם יכנס אדם בכי טוב, ויצא בכי טוב", כלומר באור שנאמר עליו 'כי טוב'.
[4] בהקשר זה יש לציין שהגילוי הראשון של הקדוש ברוך ליעקב היה בשנתו, במראה הסולם בבית אל בדרכו לחרן. פעם נוספת מוזכרת בכתובים שנתו של יעקב. לאחר שהתפלל לה' שיצילנו מיד עשיו נאמר (בראשית לב יד), "וילן שם בלילה ההוא". וראה בספרי 'לב אברהם על הפרשה' (חלק א עמוד 237) בביאור עומק המשמעות של שנת יעקב.
[5] וכן הביא הטור (אורח חיים סימן ס) בשם הגאונים. [במקומות נוספים בתפילה אמו מוצאים נוסח המשולב מכמה שיטות. גם בברכת הקשת מובאות בגמרא שתי נוסחאות,'זוכר הברית ו'נאמן בבריתו וקיים במאמרו' (ברכות נט א), ולהלכה נפסק שיש לשלב את שתיהן בברכה]. אמנם כן הוא לפי מנהג אשכנז, אך לדעת הרי"ף והרמב"ם יש לומר גם ביום וגם בלילה 'אהבת עולם', וכן הוא מנהג בני ספרד (בית יוסף שם).
