טוען…
טוען תוכן…
שאלה
אכלתי בשר ועדיין לא עברו שש שעות. שכחתי ובירכתי ברכת הנהנין על מאכל חלבי. מה עליי לעשות – לטעום ממנו או לא?
תשובה
יש לטעום מעט מן המאכל החלבי, כדי שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה, ולאחר הטעימה אין להמשיך לאכול ממנו עד שיעברו שש שעות.
כך הדין אפילו אם יש ספק שמא נשאר בשר בין השיניים.
הסבר
ילקוט יוסף פוסק במפורש שמי שאכל בשר, ובתוך שש שעות שכח ובירך על מאכל חלבי, יטעם מעט מן המאכל.
הטעם הוא שההמתנה בין בשר לחלב אינה הופכת את המאכל החלבי למאכל האסור מצד עצמו. לעומת זאת, אם לאחר הברכה מתברר שהמאכל עצמו אסור באכילה, כגון נבילה, טריפה או בישולי גויים, אין לטעום ממנו כלל, אלא אומרים: “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”.
ילקוט יוסף מוסיף שאפילו אם יש חשש שמא נשאר בשר בין השיניים, יש לטעום מעט. בין הנימוקים המובאים שם: גם אם יש בשר בין השיניים, אכילת החלב עמו אינה בדרך בישול, וישנם צדדים הלכתיים נוספים המצטרפים להיתר הטעימה במקרה זה.
דוגמה
אדם אכל בשר בשעה שתיים. בשעה חמש שכח שעדיין לא עברו שש שעות, לקח יוגורט ובירך “שהכול נהיה בדברו”. לפני שטעם נזכר שאכל בשר. עליו לטעום מעט בלבד מן היוגורט כדי שהברכה לא תהיה לבטלה, ולאחר מכן להפסיק ולאכול חלבי רק לאחר השלמת שש השעות.
מקורות
ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', עמ' ת"ח, סימן פ"ט סעיף ל"ב – מי שאכל בשר ובתוך שש שעות שכח ובירך על מאכלי חלב, יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה; וכן אפילו אם יש ספק שמא נשאר בשר בין השיניים.
ילקוט יוסף, דיני ברכת המזון וברכות, סימן קע"ב סעיף ד', עמ' ק"ס – מי שטעה ובירך על מאכל חלבי בתוך שש שעות מאכילת בשר יטעם מעט; לעומת מאכל האסור מצד עצמו, שאין לטעום ממנו כלל.
שו"ת יביע אומר חלק י' יורה דעה סימן ג'; יחוה דעת חלק ד' סימן מ"א; הליכות עולם חלק ז' עמ' ל' – מובאים בילקוט יוסף כמקורות לפסק זה.