האל הגדול הגיבור והנורא | משמעות התארים בברכת אבות
30.8.2026מאמרזמן קריאה · 7 דקות
"האל" | כוח, חוזק ורחמים
בפירושי התפילה מצינו שלעתים המילה "האל" מתפרשת בסמיכות לתארים הבאים אחריה, כלומר, האל הגדול, האל הגיבור והאל הנורא [1].
אולם למילה "אל" יש גם משמעות עצמאית. הטור מבאר ש"אל" הוא לשון כוח וחוזק, והיינו שהקב"ה הוא בעל הכוח בעצמותו, תקיף, מושל ומקור כל הכוחות. בשונה ממלך בשר ודם שכוחו תלוי באנשיו ובצבאו, כוחו של הקב"ה אינו תלוי בשום גורם חיצוני, והוא עצמו הנותן כוח לכל הנבראים [2].
עם זאת, בשם "אל" מתגלית גם בחינה של רחמים. חז"ל ביארו ש"אל" בי"ג מידות הרחמים הוא מידת רחמים, והמהר"ל הגדירו כתוקף של רחמים וחסד. כלומר, כוחו של הקב"ה מתגלה לא רק בדין ובגבורה, אלא גם בכוחו להיטיב, לרחם ולכבוש את הכעס
עוד מבואר ששם "אל" קשור למידת החסד, אך אין זו בהכרח רחמים פשוטים בלבד, אלא מדרגה של הנהגה המשלבת כוח עם רחמים. יש מצבים של חסד גמור, יש דין, ויש מידה אמצעית של רחמים [4].
שתי בחינות מרכזיות נאמרו בביטוי כוח הרחמים שבשם "אל". האחת, הקב"ה משפיע את טובו על הבריאה בקביעות, כגון מזון, אוויר, אור ושאר הצרכים הניתנים לברואים בכל עת. השנייה, כוחו של הקב"ה לכבוש את כעסו, להאריך אף לחוטאים ולהמשיך להיטיב להם כדי לאפשר להם לשוב בתשובה [5].
מידה זו מלמדת גם את האדם כיצד עליו להתנהג, להיות סבלן, לסבול עלבון ולא למהר להפסיק את חסדו כלפי מי שפגע בו [6].
מדוע אומרים שוב "האל" לאחר שכבר אמרנו "אלקינו"?
מצינו בנוסחי ברכות שונים דיון אם ראוי לומר שוב "האל" לאחר שכבר נאמר "אלקינו". יש מקומות שבהם כתבו שאין צורך בכפילות זו כאשר שתי המילים סמוכות זו לזו [7].
אולם בברכת אבות נשאר הנוסח "האל הגדול הגיבור והנורא". יש שביארו שהטעם הוא משום שזהו מטבע לשון מן התורה שאמר משה רבנו בעצמו, ולכן אנשי כנסת הגדולה שמרו עליו גם בנוסח התפילה [8].
מדוע אומרים דווקא "האל הגדול הגיבור והנורא"?
הביטוי "האל הגדול הגיבור והנורא" מקורו בפסוק שאמר משה רבנו, ואנשי כנסת הגדולה קבעו דווקא תארים אלו בנוסח התפילה [9].
חז"ל לימדו שאין ראוי לאדם להרבות בתארים כלפי הקב"ה מדעת עצמו, מפני שכל שבח שנאמר עליו אינו יכול לבטא את גדלותו באמת. אילולא שמשה רבנו אמר תארים אלו בתורה ואנשי כנסת הגדולה תיקנו אותם בתפילה, לא היינו רשאים להשתמש אף בהם [10].
חז"ל אף תיארו זאת במשל למלך שיש לו אלפי דינרי זהב, ומשבחים אותו בדינרי כסף. במקום להיות שבח, הדבר עלול להפוך לגנאי, מפני שהשבח מצמצם את גודל מעלתו. לכן נוסח התפילה מדויק ומוגבל לתארים שנמסרו לנו [10].
עוד מבואר שמשה רבנו הוא שקבע את יסוד מטבע התפילה בתארים אלו. בדומה למטבע שעליו חקוקות מילים מעטות המייצגות את המלך והמדינה, כך גם כמה מילים אלו כוללות בתוכן יסודות רחבים מאוד בשבחו של הקב"ה [11].
ביאור "הגדול, הגיבור והנורא" בדרך הפשט
חז"ל מספרים שירמיהו ודניאל השמיטו בתקופותיהם חלק מן התארים. ירמיהו, שראה נכרים פוגעים בבית המקדש, לא אמר "הנורא". דניאל, שראה את ישראל משועבדים לאומות, לא אמר "הגיבור". אנשי כנסת הגדולה חזרו ואמרו את שלושת התארים, מפני שהבינו שדווקא בתוך ההסתר מתגלות גבורתו ונוראותיו של הקב"ה [12].
הגדול – גדולתו של הקב"ה ניכרת בכל עת מתוך עצם בריאת העולם וקיומו [13].
הגיבור – גבורתו מתבטאת בכך שהוא כובש את כעסו, מאריך אף לרשעים ואינו מענישם מיד, אף שיש בידו לעשות זאת [12].
הנורא – נוראותיו מתגלות בעצם קיומו של עם ישראל בין האומות, למרות כל הגזרות והרדיפות שעבר במשך הדורות [12].
הספורנו ביאר בדרך אחרת, "הגדול" פירושו שאין שום מציאות השווה אליו, "הגיבור" שהוא המקיים את כל המציאות, ו"הנורא" שהוא משגיח ומשלם לאדם כפי מעשיו, ולכן ראוי לירא מפניו [14].
המלבי"ם ביאר ש"הגדול" מורה שהקב"ה הוא ראשית כל הסיבות ומקור כל הטבע, "הגיבור" מורה על יכולתו לשנות ולשדד את חוקי הטבע, ו"הנורא" מורה על השגחתו הפרטית בכל פרט [15].
עוד מצינו ש"הגדול" מבטא את היות הקב"ה גדול על כל הכוחות והמזלות, וכל כוחם וממשלתם באים ממנו בלבד [16].
בעניין "הנורא" ביארו שהוא מורה גם על כך שהקב"ה נשגב למעלה מכל השגתנו. כאשר האדם מתבונן בבריאה, אפילו בדבר קטן, הוא מגלה עומק וחכמה שאין לו יכולת להשיג עד תומם, ומתוך כך מתעוררת בו יראת הרוממות [17].
הגדול, הגיבור והנורא | חסד, דין ורחמים
בעומק הדברים, שלושת התארים מבטאים את שלוש דרכי הנהגת הקב"ה בעולם, חסד, דין ורחמים [18].
הגדול – כנגד מידת החסד. כך מצינו שהגדולה קשורה להשפעת הטוב והחסד, ויציאת מצרים הייתה גילוי גדול של חסד ה' עם ישראל [19].
הגיבור – כנגד מידת הדין והגבורה. קריעת ים סוף ומפלת מצרים היו גילוי של דין וגבורת ה' [19].
והנורא – כנגד מידת הרחמים והתפארת, שהיא המידה המחברת ומאזנת בין החסד ובין הדין [18].
לכן כתב המהרש"א ששלושת השבחים הללו הם "עיקר שבחו יתברך", מפני שהם כוללים בתוכם את עיקר צורות הנהגת הקב"ה בעולם [20].
כנגד אברהם, יצחק ויעקב
שלושת התארים מכוונים גם כנגד שלושת האבות.
הגדול – כנגד אברהם אבינו, שמידתו חסד [21].
הגיבור – כנגד יצחק אבינו, שמידתו גבורה [21].
והנורא – כנגד יעקב אבינו, שמידתו תפארת ורחמים, וכפי שאמר יעקב "מה נורא המקום הזה" [21].
בדובר שלום מבואר שכל אחד מהאבות הגיע להכרת הקב"ה בדרך המיוחדת לו. אברהם הכירו דרך מידת הגדולה והחסד, יצחק דרך הגבורה, ויעקב דרך הנוראות והתפארת [22].
גם תוספת וי"ו החיבור במילה "והנורא" מקבלת לפי זה משמעות. יעקב כלל במידתו גם את מידותיהם של אברהם ויצחק, ולכן "והנורא" מחובר ל"הגדול" ול"הגיבור", כשם שנאמר קודם לכן "ואלקי יעקב" [23].
ביאור זה הורחב בכך שמידת יעקב היא הקו האמצעי המאחד בין חסד לגבורה. דווקא מן השילוב ביניהם נוצרת אפשרות של רחמים, תשובה וסליחה, ולכן מידת "הנורא" מתאימה במיוחד ליעקב [24].
פירוש נוסף | כנגד שלושת העולמות
האבודרהם הביא פירוש נוסף שלפיו שלושת התארים רומזים לשלושה חלקים מרכזיים בבריאה.
הגדול – כנגד עולם המלאכים, שהקב"ה גדול ונשגב מכולם.
הגיבור – כנגד עולם הגלגלים והכוכבים, שהקב"ה מנהיג ומסובב אותם בגבורתו.
והנורא – כנגד העולם השפל, עולם בני האדם והמעשים, שבו מתגלות נוראותיו של הקב"ה בתוך המציאות הגשמית [25].
נמצא שהמילים "האל הגדול הגיבור והנורא" כוללות בתוכן יסודות רבים, הקב"ה הוא בעל כל הכוח, כוחו מתגלה גם בחסד וברחמים, גדולתו מקיפה את כל הבריאה, גבורתו ניכרת גם בכבישת הכעס ובהנהגת הדין, ונוראותיו מתגלות בהשגחתו, בקיום ישראל ובכך שהוא נשגב מכל השגה. שלושת התארים גם מכוונים כנגד שלוש מידות ההנהגה וכנגד שלושת האבות, ובכך כמה מילים קצרות כוללות עולם שלם של אמונה והשגה.
[1] מהרש"א, יומא סט ע"ב.
[2] טור, אורח חיים סימן ה, יחזקאל יז, יג, סידור הגר"א, שיח יצחק, בביאור "האל בתעצומות עוזך".
[3] רש"י שמות לד, ו, מהר"ל, גור אריה שם, תהלים נב, ג, סידור יעב"ץ, בית יעקב, בית הכפרת.
[4] שפתי חכמים שמות לד, ו, הרמח"ל, מאמר הויכוח, שערי רמח"ל, כללי התחלת החכמה, ספר הכללים.
[5] תוספות ראש השנה יז ע"ב, הגהה בתוספות ד"ה י"ג מידות, תהלים קד, כא, הגר"א, אדרת אליהו פרשת כי תשא, זוהר חלק ב דף רעב.
[6] תומר דבורה פרק א, בביאור "מי אל כמוך".
[7] דרכי משה, אורח חיים סימן נא, בשם האבודרהם, טור אורח חיים סימן תרצב, מרדכי מגילה סימן תתד.
[8] עיון תפילה, אבודרהם, בביאור "האל הגדול הגיבור והנורא".
[9] אבודרהם, דברים י, יז.
[10] ברכות לג ע"ב, רש"י שם.
[11] מדרש שוחר טוב תהלים יט, ב, ירושלמי ברכות פרק ז הלכה ג, הגר"ש שוואב, עיון תפילה עמ' רצג, מהרש"א ברכות לג ע"ב.
[12] יומא סט ע"ב, רש"י שם.
[13] מהרש"א יומא סט ע"ב.
[14] ספורנו דברים י, יז.
[15] מלבי"ם דברים י, יז.
[16] רמב"ן בראשית א, יח, תהלים קמז, ה.
[17] שפתי חיים, ביאורי רינת חיים לתפילת הימים הנוראים, בשם הרב דסלר, רש"י שמות טו, יא, אבן עזרא שם.
[18] רבנו בחיי דברים י, יז, הרמח"ל, בביאור חסד, דין ורחמים.
[19] מדרש שוחר טוב תהלים יט, ב, המגיד מפלאצק, סידור שער הרחמים.
[20] מהרש"א ברכות לג ע"ב.
[21] הגר"א, שיח יצחק, ספרי פרשת ואתחנן, בראשית כח, יז.
[22] דובר שלום, בביאור ברכת אבות.
[23] דובר שלום, שם.
[24] דרשות נחלת דוד, דרוש א.
[25] אבודרהם, רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה ג.
