הלכות בית הכנסת וקריאת התורה בשבת
25.9.2026הלכהזמן קריאה · 8 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהבשבת שחרית קוראים בתורה שבעה עולים, ולאחר מכן עולה המפטיר וקוראים את ההפטרה [1].
קריאת התורה היא חובת הציבור, ולכן יש להקפיד על ספר תורה כשר, קריאה מדויקת, סדר העליות והנהגת בית הכנסת בכבוד הראוי.
שתיקה בזמן קריאת התורה
אסור לדבר בשעה שקוראים בתורה [2].
אפילו בדברי תורה אין לדבר בזמן הקריאה עצמה, אלא יש להקשיב לקריאת השליח ציבור [2].
בין עלייה לעלייה יש מקום להקל בדברי תורה לצורך, אולם נכון להימנע משיחה מיותרת כדי שלא להיגרר לדיבור גם בזמן הקריאה.
שיחת חולין בבית הכנסת ובפרט בזמן קריאת התורה חמורה יותר, ואין לעסוק בה.
העולה לתורה
העולה לתורה צריך לקרוא בלחש יחד עם השליח ציבור מתוך ספר התורה [3].
אין די בכך שיעמוד ליד הספר וישמע בלבד.
העולה מברך לפני הקריאה ולאחריה.
יש להקפיד שלא להתחיל את הברכה האחרונה לפני שסיים בעל הקורא את הפסוק האחרון של עלייתו.
טעות בקריאה
אם בעל הקורא טעה בקריאה בטעות שמשנה את משמעות העניין — מחזירים אותו לקרוא את המילה או הפסוק כראוי [4].
לדוגמה: שינוי מילה, הגייה שיוצרת משמעות אחרת, דילוג המשנה את תוכן הפסוק.
בטעות שאינה משנה כלל את משמעות המילה אין צורך תמיד להחזיר את הקורא, אולם נכון לתקן כאשר אפשר בלי ליצור בלבול.
אם דילגו בשבת פסוק שלם מקריאת הפרשה — צריך לחזור ולקרוא אותו עם פסוקים נוספים, ואפילו אם כבר החזירו את ספר התורה לארון הקודש [5].
אם נזכרו רק לאחר שהגיע זמן מנחה — אין קוראים את הפסוק במנחה, אלא משלימים אותו בקריאת השבת הבאה לפי הדין [5].
נמצא פסול בספר התורה
אם במהלך הקריאה בשבת נמצאה טעות ברורה הפוסלת את ספר התורה — מפסיקים ומוציאים ספר תורה אחר [6].
ממשיכים בספר השני מן המקום שבו הפסיקו, ואין צורך לחזור על כל מה שכבר קראו בספר הראשון [6].
אם מדובר רק בספק, כגון ספק אם אות דבוקה לחברתה וצורת האות עדיין ניכרת — אין מוציאים ספר תורה אחר מספק [6].
אם שעווה מכסה לגמרי אות במקום שבו קוראים כעת ואי אפשר לראות את האות — מוציאים ספר תורה אחר [6].
אם האות עדיין נראית מתחת לשעווה — בשבת אפשר להמשיך לקרוא באותו ספר [6].
ספר תורה שכבר ידוע שהוא פסול
ספר תורה שנתברר שהוא פסול אין לברך עליו ברכות התורה עד שיתוקן [6].
אם זהו הספר היחיד שיש לקהילה ואין אפשרות אחרת — יש דינים מיוחדים כיצד לקרוא בו, אך אין להתייחס אליו כאל ספר תורה כשר רגיל [6].
כמה טעויות נמצאו בספר
ספר תורה שנמצאה בו טעות אחת או שתי טעויות ותוקנו — אפשר להמשיך להשתמש בו לאחר התיקון [6].
אם נמצאו בו שלוש טעויות ממש — הספר נעשה מוחזק בטעויות ויש להגיה אותו כולו לפני שחוזרים לקרוא בו [6].
קטן העולה לתורה
לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר להעלות קטן שהגיע לגיל חינוך לספר תורה בשבת וביום טוב [7].
הקטן אף יכול להצטרף למניין שבעת העולים, בתנאי שיודע למי מברכים ויודע לקרוא בלחש עם בעל הקורא [7].
אם הקטן בקי בקריאה מתוך ספר התורה, יודע לקרוא בלי טעויות ובטעמי המקרא — יכול גם לקרוא בעצמו את עלייתו [7].
במקום שנהגו שלא להעלות קטנים כלל — אין לשנות את המנהג אם השינוי עלול לגרום למחלוקת [7].
עלייה בימי שני וחמישי
לכתחילה אין להעלות קטן למניין שלושת העולים בימי שני וחמישי [7].
אם הקטן כבר עלה ובירך — הציבור יצא ידי חובת העלייה [7].
במקום צורך מסוים, כגון נער סמוך לבר מצווה, יש מקום להקל [7].
מפטיר
לכתחילה, אדם שכבר עלה לתורה לא יעלה שוב למפטיר באותו ספר תורה [8].
במקום צורך, כגון שאין אדם אחר היודע להפטיר, אפשר להקל [8].
כאשר מוציאים שני ספרי תורה והמפטיר קורא בספר השני, אדם שכבר עלה בספר הראשון לא יעלה שוב למפטיר בספר השני, כדי שלא ייראה כאילו היה פגם בספר הראשון [8].
הוספת עולים
מעיקר הדין ניתן להוסיף עולים נוספים בשבת מעבר לשבעת העולים.
עם זאת, אין להרבות עליות ללא צורך כאשר הדבר מאריך מאוד את התפילה וגורם לטורח הציבור.
בשמחות, אורחים או צורך ציבורי יש מקום להוסיף עליות לפי מנהג המקום.
שני ספרי תורה ושלושה ספרים
בשבתות מסוימות מוציאים שני ספרי תורה, כגון שבת ראש חודש או שבת של ארבע פרשיות, ולעיתים שלושה ספרים כאשר כמה קריאות מצטרפות יחד.
יש להקפיד על הסדר הנכון של הקריאות והקדישים.
אם יש רק ספר תורה אחד ובאותה שבת צריכים לקרוא בשני מקומות שונים, גוללים את אותו הספר ממקום למקום וקוראים בו [9].
הוצאת ספר תורה שגוי
אם הוציאו בטעות ספר תורה שאינו גלול לפרשה הנכונה, ויש ספר אחר שכבר מוכן במקום הנכון — יש לדון לפי כבוד הספר וטורח הציבור.
לכתחילה יש להכין לפני התפילה את הספר הנכון כדי למנוע גלילה ממושכת בציבור.
טלטול ספר תורה
מותר לטלטל ספר תורה בתוך בית הכנסת לצורך הקריאה, להוציאו מן ההיכל ולהחזירו.
אין מטלטלים ספר תורה סתם ממקום למקום ללא צורך.
כאשר צריך להביא ספר תורה לצורך קריאה בציבור במקום אחר, יש לעשות זאת בכבוד הראוי ולהכין את המקום מראש.
גלילת ספר התורה
מותר לגלול את ספר התורה בשבת לצורך הקריאה של אותה שבת.
אסור לגלול ספר תורה בשבת רק כדי להכינו לקריאת יום שני, משום הכנה משבת לחול.
ברכת הגומל
נהגו לברך ברכת הגומל לאחר קריאת התורה, משום שבדרך כלל מצוי שם מניין [10].
מי שחייב בברכת הגומל אינו חייב לעלות לתורה כדי לברך.
העיקר שיברך בפני עשרה [10].
לכתחילה יש לברך הגומל בתוך שלושה ימים, ואין לדחות את הברכה רק כדי להמתין לשבת ולקריאת התורה [10].
מי שחייב לברך הגומל ועלה למפטיר — יברך הגומל רק לאחר שסיים את ברכות ההפטרה, ולא בין קריאת התורה להפטרה [10].
נשים וברכת הגומל
אישה שנתחייבה בברכת הגומל חייבת לברך [10].
אפשר שתברך בבית הכנסת כאשר יש עשרה גברים השומעים אותה, או במסגרת אחרת שיש בה מניין [10].
מכירת עליות
מותר למכור בשבת עליות, פתיחת ההיכל, הגבהה וכיבודים אחרים כאשר ההתחייבות הכספית ניתנת לצדקה או לצורכי בית הכנסת.
יש להכין מראש דרך מותרת לזכור את ההתחייבויות או לרשום אותן לאחר שבת.
כבוד ספר התורה
כאשר ספר התורה עובר לפני האדם יש לעמוד לכבודו עד שיונח במקומו או יתרחק.
יש לנהוג בכבוד כלפי ספר התורה ולהימנע ככל האפשר מלהפנות אליו את הגב בצורה של זלזול.
ראוי לחנך גם ילדים לעמוד לכבוד ספר התורה ולהימנע ממשחק ודיבור בזמן ההוצאה וההחזרה.
אין להניח חפצים על הבימה
אין להניח חפצי חול על מקום המיועד לספר התורה באופן שאינו מכבד את המקום.
יש להקפיד שהבימה והאזור שבו קוראים בתורה יהיו נקיים ומסודרים.
דיבור בבית הכנסת
אסור לדבר שיחת חולין בזמן התפילה ובקריאת התורה.
גם שלא בזמן התפילה יש להימנע משיחות חולין מיותרות בתוך בית הכנסת משום קדושת המקום.
יציאה בזמן קריאת התורה
כאשר ספר התורה פתוח וקוראים בו, אין לצאת מבית הכנסת בלי צורך.
במקום צורך ניתן לצאת בין עלייה לעלייה, כאשר אין בכך זלזול בקריאה ואין הדבר גורם לכך שיישארו פחות מעשרה.
אין עשרה שמקשיבים
קריאת התורה היא חובת הציבור, ולכן צריך שיהיו עשרה במקום.
לכתחילה יש להקפיד שהציבור ישמע את הקריאה ולא יעסוק בדברים אחרים.
טעויות שכיחות בקריאת התורה
מחזירים אותו ומתקנים [4].
חוזרים וקוראים את הפסוק עם פסוקים נוספים, גם אם כבר החזירו את ספר התורה [5].
מוציאים ספר תורה אחר וממשיכים מהמקום שבו הפסיקו [6].
אין מוציאים ספר תורה אחר מספק [6].
מותר אם הגיע לחינוך ויודע למי מברכים ולקרוא עם בעל הקורא [7].
מותר אם הוא בקי בקריאה ובטעמים ואינו טועה [7].
לכתחילה לא; במקום צורך אפשר להקל כשהמפטיר באותו ספר תורה [8].
יכול לברך לאחר הקריאה גם בלי לעלות לתורה [10].
מברך רק לאחר סיום ברכות ההפטרה [10].
למעשה
בזמן קריאת התורה אין לדבר ויש להקשיב לקריאה.
העולה לתורה קורא בלחש יחד עם בעל הקורא.
טעות המשנה את משמעות הקריאה — מתקנים מיד.
אם דילגו פסוק שלם בשבת — חוזרים וקוראים אותו עם פסוקים נוספים.
אם נמצאה טעות ברורה הפוסלת את ספר התורה — מוציאים ספר אחר וממשיכים מהמקום שבו הפסיקו.
בספק פסול אין מוציאים ספר אחר מספק.
מותר להעלות קטן שהגיע לגיל חינוך לתורה בשבת לפי פסיקת ילקוט יוסף, והוא אף יכול להצטרף לשבעת העולים.
לכתחילה מי שכבר עלה לתורה לא יעלה שוב למפטיר, אלא במקום צורך.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימנים רפב–רפד; ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה — סדר שבעת העולים, מפטיר והפטרה.
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן קמו; ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה — איסור דיבור בזמן הקריאה.
[3] ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה — חובת העולה לקרוא בלחש עם השליח ציבור.
[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן קמב; ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה — טעות בקריאה המשנה משמעות.
[5] ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, סימן קלז עמ' עא — דילוג פסוק בשבת והשלמתו.
[6] ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, סימן קמג עמ' קלט–קנד — טעות בספר תורה, ספק פסול, החלפת ספר ושעווה המכסה אות.
[7] ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמ' נט–ס — קטן העולה לתורה בשבת ובימי שני וחמישי.
[8] ילקוט יוסף, שבת, סימן רפד — מי שכבר עלה לתורה ועולה שוב למפטיר.
[9] ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמ' קעה — שימוש בספר תורה אחד כאשר צריכים לקרוא בשני מקומות שונים.
[10] ילקוט יוסף, ברכות, סימן ריט עמ' תקעג–תקעז — ברכת הגומל בפני עשרה, זמן הברכה ומי שעלה למפטיר.
מותר למכור עליות וכיבודים לצורכי צדקה ובית הכנסת, אך אין להעביר כסף או לכתוב התחייבויות בשבת.
מי שחייב בברכת הגומל אינו חייב לעלות לתורה; די שיברך בפני עשרה.
מי שעלה למפטיר וחייב הגומל יברך לאחר סיום ברכות ההפטרה.